| abstract
| - מצוה מהתורה שיהיו כל הקרבנות שאנחנו מקריבים תמימים, שנאמר (במדבר ו14): והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים, (במדבר כח3): זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד... וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ... ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לידוד פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם... מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם, (במדבר כט2): ועשיתם עלה לריח ניחח לה' פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם..., (ויקרא א3): אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני ה'... ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו, (ויקרא ג1): ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני ה'... ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים לה' זכר או נקבה תמים יקריבנו, (ויקרא ד3): והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים לה' לחטאת... והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים... והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא... ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה..., (ויקרא ה15): נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' והביא את אשמו לה' איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם... והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן... ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן, (ויקרא ט2): קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה'. ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה, (ויקרא יד10): וביום השמיני יקח שני כבשים תמימם וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן, (ויקרא כב19): לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים, (ויקרא כב21): תמים יהיה לרצון, (ויקרא כג12): ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה לה'... והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו לה'..., (יחזקאל מג22): וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר... בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים... שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו, (יחזקאל מה18): בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש... ושבעת ימי החג יעשה עולה לה' שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום, (יחזקאל מו4): והעלה אשר יקרב הנשיא לה' ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים... וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו... וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום לה' בבקר בבקר תעשה את, (שמות יב5): שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו, (שמות כט1): וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, בירושלים. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה סא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות איסורי המזבח, פרק א. בספר החינוך זוהי מצוה רפו.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)