המילה "קצף" בלשון המקרא מציינת כעס, למשל:
* בראשית מ2-מא10 : " ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים... פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים "
* (שמות טז20): ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה
* (במדבר א53): והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות
* דברים ט7-22 : " זכר אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר... ממרים הייתם עם ה' . ובחרב הקצפתם את ה' ויתאנף ה' בכם להשמיד אתכם ... כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם להשמיד אתכם... ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את ה' "
* (תהילים קב11): מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני
ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר
ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי ידוד תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ידוד
ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ידוד
פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע
הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח
ויתשם ידוד מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה
כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל
ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה
זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם
ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם ידוד אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע
כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך
ואתם תשבו היום מאחרי ה' והיה אתם תמרדו היום בידוד ומחר אל כל עדת ישראל יקצף
אל תקצף ידוד עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו
כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד
וידוד אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו
מקצף ידוד לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה
ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך
וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו לידוד והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו
ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול
והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף
וישמע ה' את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר
ידוד אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני
ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם
כי קצף לידוד על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח
ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי אתו עשו לבית הכלא
בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך ידוד
כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי
נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים
ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם
קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד
שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה
ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם
בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו
ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח ידוד צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת ידוד צבאות
ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו
אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך
ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ
ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא בא עליהם קצף ידוד בימי יחזקיהו
וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה
הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו
גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף
והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות