abstract
| - הערה: השאלה שננסה ללבן בשיעור זה האם אכן זו כוונת הכתוב ?
* שיעור זה מבוסס בחלקו על דברים שנשא הרב עובדיה יוסף שליט"א בכנס תורה שבע"פ . אין במאמר זה משום נקיטת עמדה בנושאי החזרת שטחים מארץ ישראל . לא תחנם : פסוק זה מופיע בספר דברים פרשת ואתחנן (פרק ז', פסוק ב') וכך נאמר "...כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך: החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיוי והיבוסי , שבעה גויים רבים ועצומים ממך...ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם , לא תכרות להם ברית ולא תחנם ...". מדובר על שבעת העממים לגביהם יש לקיים את שלושת הציוויים הבאים:
* החרם תחרים אותם.
* לא תכרות להם ברית
* לא תחנם. בפשטות ולא תחנם - לא תחון עליהם (מלשון חנינה) ולא תחנם = ולא תרחם עליהון. כלומר אחרי שנצטווינו להשמידם, יכול תהיה רחום כלפיהם ? אומרת לך התורה ציווי מפורש לגבי הגויים הללו . התורה גם מונה אותם אחד לאחד. מסקנה : אין לרחם על שבעת העממים. "תניא, לא תחנם לא תיתן להם חניה בקרקע , דבר אחר ולא תחנם ולא תיתן להם חן, דבר אחר ולא תחנם לא תיתן להם מתנת חינם". "...וסתמא דמלתא מיירי בכולהו עובדי כוכבים וכן משמע בסוגיין בסמוך..." ! הרי כל הפסוקים שם מתייחסים לשבעת העממין ואכן מסקנת התוספות ששבעת העממין נוגע דווקא לעניין של לא להתחתן בם ולא לכרות להם ברית, אבל לגבי נתינת חן ומתנת חינם וחניה בקרקע , אין להבדיל בין שבעת העממין לבין עובדי עבודה זרה. אבל מסקנתו היא : שלכל הפחות מדובר על עובדי עבודה זרה. מעיר על התוספות ומקשה, שהרי כל הפסוק נאמר כאן רק לגבי שבעת העממין, וכיצד אנו לומדים שמדובר על עובדי עבודה זרה ? התורה תמימה נשאר בשאלה. נתינה לעובדי כוכבים : ישנו חידוש גדול של הר"ן בסוגיה במסכת גיטין (דף לח, עמוד ב'), שאם אינו עושה משום חנינה לגויים, אלא לצורך עצמו - אזי מותר. ובזה יתיישבו הרבה עניינים, שמצינו היתר נתינה לעובדי כוכבים כגון: "...שולח אדם ירק לעובדי ע"ז..." מסכת חולין (דף צה,עמוד א') וכן: "...אמר ליה לההוא עובד כוכבים טול גלוסקין..." מסכת עירובין (דף סד, עמוד ב) וכן: "...דמפרנסין עניי עובד כוכבים - מפני דרכי שלום ...", על כל אלו ניתן לומר שעושה לצורך עצמו, ולכן מותר. אם יד ישראל תקיפה : הרמב"ם מחדש שאם יד ישראל תקיפה על האומות, אסור לנו להניח גוי בינינו - עד שיקבלו עליהם שבע מצוות בני נח . איסור זה כולל גם ישמעאלים, שאינם בגדר עובדי עבודה זרה . הראב"ד - משיג על הרמב"ם ואומר שדבר זה , אמור רק לגבי שבעת העממין. גם הרמב"ן מסב את כל הנאמר לגבי עובדי עבודה זרה, מאחר והיה חשש כבד, שעם ישראל ימשך אחר תרבות עבודה זרה.
|