| rdfs:comment
| - מאד התלהבתי לקרוא את מאמרו של אורי פרץ "עשו - האיש והאגדה" , שהתפרסם בכפית סיון-תמוז ה'תשס"ב. אורי עבר על סיפורי יעקב ועשו והראה, שמכל חלק בסיפור ניתן להסיק שתי מסקנות סותרות. הוא הסיק מכך, ש"אסור לפרש פסוקים אך ורק על-פי הפשט, כי בצורה כזו נוכל להגיע לכל מסקנה בה נחפוץ". לדעתי אפשר להסיק מכך מסקנות נוספות. כשמתמטיקאים מגלים שמערכת אקסיומות כלשהי אינה עקבית, הם לא מתייאשים - הם מנסים 'לתקן' אותה על-ידי מחיקת אקסיומה אחת או יותר, כך שהמערכת שתישאר תהיה עקבית.
|
| abstract
| - מאד התלהבתי לקרוא את מאמרו של אורי פרץ "עשו - האיש והאגדה" , שהתפרסם בכפית סיון-תמוז ה'תשס"ב. אורי עבר על סיפורי יעקב ועשו והראה, שמכל חלק בסיפור ניתן להסיק שתי מסקנות סותרות. הוא הסיק מכך, ש"אסור לפרש פסוקים אך ורק על-פי הפשט, כי בצורה כזו נוכל להגיע לכל מסקנה בה נחפוץ". לדעתי אפשר להסיק מכך מסקנות נוספות. אחד העיסוקים העיקריים של מתמטיקאים הוא - להמציא מערכות של אקסיומות (מוסכמות), ולראות איזה משפטים אפשר להוכיח מתוכן. אדם שמסתכל מבחוץ יכול לחשוב שהאקסיומות הן שרירותיות לחלוטין - כל אחד יכול להמציא לעצמו כל מערכת-אקסיומות שיבחר. אבל זה לא נכון: יש כמה כללים לוגיים שכל מערכת אקסיומות צריכה לעמוד בהם. אחד הכללים החשובים הוא כלל ה עקביות , שמשמעותו היא - אסור שיהיו שני משפטים סותרים שאפשר להוכיח מתוך אותה מערכת של אקסיומות. אם כלל העקביות לא מתקיים, אז מערכת האקסיומות לא שווה כלום (לפחות מבחינה מתמטית), כי אפשר להוכיח בעזרתה כל מה שרוצים, ולכן היא לא יכולה לעזור לנו להבחין בין אמת לשקר. כשמתמטיקאים מגלים שמערכת אקסיומות כלשהי אינה עקבית, הם לא מתייאשים - הם מנסים 'לתקן' אותה על-ידי מחיקת אקסיומה אחת או יותר, כך שהמערכת שתישאר תהיה עקבית. הטבלה של אורי, שבה הוא 'הוכיח' מאותם פסוקים מסקנות סותרות, יכולה לעזור לנו לגלות כמה "אקסיומות" בעייתיות בפרשנות המקרא - אקסיומות שכאשר משתמשים בהן אפשר להוכיח דבר והיפוכו. אפשר להסיק מכאן, שאם אנחנו רוצים לפרש את המקרא בצורה עקבית - אנחנו לא צריכים להשתמש באקסיומות האלו. עכשיו נעבור על הטבלה לפי הסדר, וננסה לראות מהי האקסיומה הבעייתית בכל שורה (הבאתי כאן רק את החצי הראשון של הטבלה; אפשר לבדוק באותו אופן גם את החצי השני).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)