rdfs:comment
| - ספר משלי מלמד, לא רק להתייחס ברצינות לביקורת, אלא גם לאהוב את הביקורת ואת מי שמותח ביקורת:
* משלי ט8: אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך
* (משלי יב1): אהב מוסר אהב דעת, ושנא תוכחת בער
* (משלי טו10): מוסר רע לעזב ארח, שונא תוכחת - ימות עד כמה שזה קשה לקבל ביקורת, נראה שלאהוב את הביקורת זה אפילו עוד יותר קשה. ביקורת היא דבר מעצבן; יש מעט מאוד אנשים שיודעים איך למתוח ביקורת ( המיישמים את העצות של ספר משלי בנושא... ) - רוב האנשים מותחים ביקורת בצורה יהירה ופוגעת. ובכל זאת, ספר משלי מלמד שצריך לאהוב את התוכחות. איך אפשר?!
|
abstract
| - ספר משלי מלמד, לא רק להתייחס ברצינות לביקורת, אלא גם לאהוב את הביקורת ואת מי שמותח ביקורת:
* משלי ט8: אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך
* (משלי יב1): אהב מוסר אהב דעת, ושנא תוכחת בער
* (משלי טו10): מוסר רע לעזב ארח, שונא תוכחת - ימות עד כמה שזה קשה לקבל ביקורת, נראה שלאהוב את הביקורת זה אפילו עוד יותר קשה. ביקורת היא דבר מעצבן; יש מעט מאוד אנשים שיודעים איך למתוח ביקורת ( המיישמים את העצות של ספר משלי בנושא... ) - רוב האנשים מותחים ביקורת בצורה יהירה ופוגעת. ובכל זאת, ספר משלי מלמד שצריך לאהוב את התוכחות. איך אפשר?! נראה שהכל מתחיל מההחלטה, מה הדבר החשוב ביותר בחיים. ע"פ ספר משלי, חכמה היא הרכוש החשוב ביותר - יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה (משלי ג15). אם מישהו יבוא וייתן לך שקית עם פנינים - בוודאי תקבל את המתנה בשמחה, גם אם הפנינים מלוכלכות וצריך לנקות אותן. באותו אופן, אם מישהו בא ונותן לך חכמה - ראוי שתקבל את המתנה בשמחה, גם אם הוא נותן אותה בצורה של ביקורת, וגם אם הוא אומר את הביקורת הזאת בצורה מאוד לא נעימה לאוזן. בתוך כל דבר ביקורת, יש חכמה יקרה מפנינים, ואפשר לגלות אותה, אם רק משקיעים קצת ב"ניקוי" דברי הביקורת מהנימה השלילית שלהם.
|