מצוה מהתורה להשתמש בפירות שביעית לאכילה בלבד, שנאמר (ויקרא כה6): והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, (שמות כג11): ואכלו אביוני עמך. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, בארץ ישראל סוריא ועבר הירדן. רמב"ם לא מנה מצוה זו בספר המצוות, אך פירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק ה. רמב"ן מנה מצוה זו כמצוות עשה ג בהוספות לספר המצוות. סמ"ג לא הביא מצוה זו במניין המצוות. ספר החינוך לא מנה מצוה זו.
מצוה מהתורה להשתמש בפירות שביעית לאכילה בלבד, שנאמר (ויקרא כה6): והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, (שמות כג11): ואכלו אביוני עמך. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, בארץ ישראל סוריא ועבר הירדן. רמב"ם לא מנה מצוה זו בספר המצוות, אך פירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק ה. רמב"ן מנה מצוה זו כמצוות עשה ג בהוספות לספר המצוות. סמ"ג לא הביא מצוה זו במניין המצוות. ספר החינוך לא מנה מצוה זו.