dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר
- תועבת ה' כל גבה לב, יד ליד לא ינקה
- יד ליד לא ינקה רע, וזרע צדיקים נמלט
- אם בא מיד ה' ליד הרע, אז לא יינקה הרע, וגם זרע צדיקים נמלט
- מידו של המקום יבוא הגמול ליד המחוייב, ולא יינקה הרע ממנו, כי לא תשוב ריקם
- בבלי אמצעי
- יד ליד לא ינקה רע
- לא ינקה מדינה של גיהנם
|
abstract
| - בשני פסוקים (שניהם בספר משלי) נזכר הביטוי "יד ליד":
* (משלי יא21): יד ליד לא ינקה רע, וזרע צדיקים נמלט
* (משלי טז5): תועבת ה' כל גבה לב, יד ליד לא ינקה(ע"ע גאוה בספר משלי , גאוה בתנ"ך ) כמה פירושים הוצעו לביטוי זה: 1.
* דיוק במדידה : בתלמוד בבלי ( עירובין יח: ) פירשו: " המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה - אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני, לא ינקה מדינה של גיהנם; ועליו הכתוב אומר (משלי יא) יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם ". כלומר, הביטוי "יד ליד" מציין העברת כסף מידו של הקונה לידו של המוכר; כפי שהעברת כסף נעשית בצורה מדוייקת וספורה, כך גם גמולו של הרע או הגאה יגיע בצורה מדוייקת ומדודה, ללא כל פשרות וויתורים. פירוש דומה פירש מצודת דוד: מידו של המקום יבוא הגמול ליד המחוייב, ולא יינקה הרע ממנו, כי לא תשוב ריקם. 2.
* ישירות, ללא תיווך : מלבי"ם פירש בבלי אמצעי, כלומר באופן ישיר ללא תיווך; לא תמיד העונש מגיע באופן ישיר, אלא רק במקרים מסויימים, וכאשר זה קורה - אם בא מיד ה' ליד הרע, אז לא יינקה הרע, וגם זרע צדיקים נמלט. 3.
* בתרגום החברה היהודית (JPS), וגם בדעת מקרא, פירשו שהוא לשון שבועה , כמו בפסוקים " הרימותי ידי אל ה' ", " כי אשא אל שמים ידי "; וכמו במנהג המקובל של תקיעת כף - תקיעת יד לתוך יד - לצורך סגירת עסקה; ה' נשבע שיעניש את הרע. 4.
* וייתכן שהביטוי מציין מהירות, כמו בלשון ימינו "מיד".
|