| abstract
| - [נכתב בערך בשנת ה'תשנ"ז] האמונה בביאת המשיח נקבעה כאחד מעיקרי האמונה היהודית, והציפיה לגאולה היא חלק מעולמו הרוחני של כל יהודי מאמין, כל אחד לפי דרגתו. מסופר על החפץ-חיים זצ"ל, שבכל מסעותיו ברחבי העולם נשא איתו מזוודה קטנה ובה בגדי שבת, כדי שאם המשיח יגיע בדיוק כשהוא ברכבת - יוכל מיד להחליף בגדים ולקבל את פניו... רב גדול אחר אמר פעם משפט בסגנון: "אני לא מבין איך אנשים לא פוחדים לעלות על הר הזיתים, הרי כל רגע ייתכן שיגיע המשיח, ואז הר הזיתים ייבקע [ע' זכריה יד 4] והם ייפלו..." בכל אופן במבט שטחי, נראה ע"פ הפשט שעולמם הרוחני של האנשים ברוב תקופת התנ"ך (עד הנביא ישעיהו) היה שונה - הם לא חיכו למשיח, כי באמת איך אפשר לחכות למשיח בן-דוד אם ברוב התנ"ך דוד עוד לא נולד, או שדוד בעצמו הוא המלך? [חז"ל מצאו הרבה רמזים למשיח ע"פ הדרש, כמו הפסוק (בר' מח 10) "עד כי יבוא שילה", אך אין הכרח להבין אותם דוקא כך]. כמובן, כשהיו בנ"י עבדים במצרים הם מן-הסתם ציפו לגאולה ממצרים (כמו שאמר להם יעקב אביהם "וא-להים פקוד יפקוד אתכם והביא אתכם אל ארץ אבותיכם"). אבל כשמתבוננים בתורה רואים שהציפיה לגאולה התחילה עוד קודם ונמשכה גם אחר-כך, ולמעשה היא לא היתה כל-כך שונה מהציפיה למשיח, רק שלא קראו לו 'משיח' אלא 'מלך'. הכל התחיל מהנבואה שנאמרה לאברהם אבינו ע"ה על שרה (בר' יז 16) "ונתתיה לגויים, מלכי עמים ממנה יהיו", ולאחר מכן ליעקב אבינו ע"ה (בר' לה 11) "גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים מחלציך ייצאו". לפי דעתי נבואה זו מקבילה לנבואות הנביאים האחרונים המתארות מלך שייצא מבית דוד . על-פי זה ניתן גם להסביר את הפסוק המוזר (בר' לו 31) "ואלה המלכים אשר מלכו באדום לפני מלוך מלך לבני-ישראל", שנכתב בתורה בימי משה רבנו ע"ה עוד הרבה לפני שהיה מלך בישראל. זה כאילו שמישהו בימינו יגיד "ואלה הנשיאים אשר שלטו בארה"ב לפני ביאת המשיח", וימנה את נשיאי ארה"ב עד קלינטון. גם זה נשמע מוזר לרובנו, כי "אולי המשיח לא יבוא בקרוב ועד אז יהיו עוד נשיאים?", אך מי שמאמין (כמו החפץ-חיים והדומים לו) שהמשיח יכול לבוא כל רגע -- עבורו זה לא נשמע מוזר. ייתכן שקלינטון אכן יהיה הנשיא האחרון לפני ביאת המשיח, אם נזכה. ובאותו אופן, התורה מונה את נשיאי אדום עד אותה תקופה, מתוך גישה אופטימית - שבנ"י יזכו לביאת ה"מלך" עוד באותו דור. (לצערנו, "מסיבות התלויות בנו" זה נדחה בכמה מאות שנים...). ייתכן שאחיו של יוסף חשדו בו שהוא "משיחיסט", רוצה להפוך את עצמו למלך (בר' לז 8): "המלוך-תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו?". ניתן להשוות זאת להתנגדות העזה בחוגים מסויימים, עד כדי שנאה ("ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו"), לפעולות "משיחיות" של חוגים מסויימים אחרים. גם בתקופות יותר מאוחרות ניתן למצוא ציפיה למלך. למשל, בברכת משה לשבטים ("ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל"), ובשירת חנה (ש"א ב 10): "ה'...יתן עוז למלכו וירם קרן משיחו". כמובן, ניתן לומר שחנה היתה נביאה ונתנבאה על דוד, אך נראה לי יותר ע"פ הפשט שחנה היתה אישה פשוטה (אולי "חבדניקית"), והיא סיימה את שירה בברכה שהיתה מקובלת בעם באותה תקופה (כמו שאומרים היום, למשל, "שתזכו לגאולה עם כל ישראל"). בימי שמואל הנביא ע"ה היו רבים שחשבו שצריך "לקרב את הקץ" ולהמליך מלך מייד. שמואל התנגד וראה בכך חטא חמור מאד. נראה לי שבימינו קל יותר להבין את התנגדותו של שמואל אם נשווה את המחלוקת על המלוכה בתקופה ההיא למחלוקת על המדינה בימינו. גם בעת החדשה, לאחר אלפיים שנות גלות, התעוררו אנשים מישראל שדרשו "לקרב את הקץ" ולהקים מדינה עצמאית, שהיא "התחלת הגאולה". החוגים החרדיים התנגדו משום שרוב דורשי-המדינה היו חילוניים ורצו מדינה ככל מדינות הגויים, ונראה שזה דומה למצב שהיה אז (ע' שמ"א ח 5 - "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים"). גם אז, כמו בימינו, הרוב הכריע בסופו של דבר בעד המלכת מלך, ורוב החוגים החרדיים קבלו לבסוף את ההכרעה בתקוה שיצליחו לשפר את המצב מבפנים - (שמ"א יב 20) "אתם עשיתם את כל הרעה הזאת, אך אל תסורו מאחרי ה', ועבדתם את ה' בכל לבבכם,... גם אנוכי חלילה לי... מחדול להתפלל בעדכם אל ה', והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה...". סיכום הדעות על היחס למלוכה בתנ"ך נמצא כאן . המלך שאול, כידוע, לא הלך בדרך ה' באופן הנדרש ממלך, ולכן מלכותו הוחלפה לבסוף במלכות דוד, שהוא עד היום סמל למלך צדיק והולך בדרך התורה. אולם רחבעם, נכדו של דוד, לא השכיל לשמור על המלוכה וכתוצאה מכך כ 80% מישראל פרשו והקימו מדינה עם מלכים "חילוניים", בעוד שהמלכים במדינה השניה נשארו "דתיים" יחסית. אם נמשיך את ההקבלה לימינו, נראה שלא רחוק היום שמדינת ישראל החילונית (מלכות שאול) תוחלף במדינה יהודית ע"פ התורה (מלכות דוד). זהו יסוד חשוב במשנתו של הרב קוק זצ"ל ועוד רבים מהוגי הדעות הציוניים בימינו, אך לפי דעתי אין בימינו מספיק דיון ציבורי בשאלה - איך תתנהל המדינה הזו בפועל, כאשר היא תקום. אין זה מספיק לצפות לגאולה בעתיד - צריך גם לחשוב איך לשמור על המלוכה כאשר נקבל אותה, כדי שלא נגיע לפילוג בדומה למה שקרה לרחבעם. כרגע זה נראה רחוק, ("כשנגיע לגשר נעבור אותו"...) אך יש לזכור שכל מעשה קטן לכאורה יכול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת בעתיד - כמו שאמרו חז"ל "כשאמר דוד (שמ"ב יט 30) "אתה וציבא תחלקו את השדה" יצאה בת קול ואמרה "רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה" ", וחייבים כבר היום לחשוב ולהתכונן לשינוי. וה' יתן עוז למלכו וירם קרן משיחו. אראל סגל, מחוז חיפה.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)