| rdfs:comment
| - כשיצר הרע מנסה לפתות אדם טוב לעבור עבירה, הוא לא יכול פשוט להגיד לו "בוא תחטא", כי האדם לא יתייחס אליו; אז הוא עוטף את העבירה במצוה ואומר לו "בוא תקיים מצוה", ודרך המצוה, האדם מגיע לעבירה. דוגמה לתחבולה זו של יצר הרע ניתן למצוא ב משלי פרק ז , שמתאר את האמצעים שבהם משתמשת האישה הזונה על-מנת לפתות את הנער העובר בקרבתה. נסביר אמצעים אלה על-פי פירושו של הגר"א: הקטע פונה לנערים ממין זכר, אך הוא כמובן מיועד גם לנערות - גם הן צריכות להיזהר מפיתויים (בתורה מדובר דווקא על מקרה שאיש מפתה בתולה - שמות כב 15).
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - וכיון שכבר ביארתי לך את זה וגליתי לך סוד משל זה, אל תטריד את מחשבתך לומר ומה עניין אמרו "זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי", ואיזה עניין נכלל באומרו "מרבדים רבדתי ערשי", ואיזה עניין נוסף על הכללות הזו באומרו "כי אין האיש בביתו", וכך כל שאר מה שנאמר בפרשה זו, כי כל זה המשך לשון לפי פשט המשל, כיון שהמצבים האלה שהזכיר הם סוג מצב הזונים, וכך הדיבורים האלה וכיוצא בהם הם מסוג דברי הנואפים זה עם זה.
- והנה אישה לקראתו; שית זונה, ונצורת לב
- חטובות - מלשון חטיבה, כלומר המובחר. אטון מצרים - משא של מצרים. כלומר מן המובחר שנושאים ממצרים, כי משם באו השש והרקמה הטובים והיפים. והעניין: כי מצרים שורש כל הטומאות, כמו שנאמר "כי ערות הארץ" וגו'
|
| abstract
| - כשיצר הרע מנסה לפתות אדם טוב לעבור עבירה, הוא לא יכול פשוט להגיד לו "בוא תחטא", כי האדם לא יתייחס אליו; אז הוא עוטף את העבירה במצוה ואומר לו "בוא תקיים מצוה", ודרך המצוה, האדם מגיע לעבירה. דוגמה לתחבולה זו של יצר הרע ניתן למצוא ב משלי פרק ז , שמתאר את האמצעים שבהם משתמשת האישה הזונה על-מנת לפתות את הנער העובר בקרבתה. נסביר אמצעים אלה על-פי פירושו של הגר"א:
* (משלי ז10): והנה אישה לקראתו; שית זונה, ונצורת לב: האישה מבליטה את השית שלה = מקום הערוה ( רש"י ) , כדי לעורר בנער את התאוה לזנות, אבל הלב שלה נצור ומכוסה - היא ערמומית יותר מזונה רגילה.
* ז13: והחזיקה בו, ונשקה לו: היא נוגעת בו כדי לעורר בו תאוה. אבל הנער הזה הוא בחור טוב, הוא לא יסכים לבוא איתה אם תזמין אותו לעבור עבירה. ולכן היא צריכה להזמין אותו לקיים מצוה, ולשם כך היא צריכה לשקר בעזות-פנים: העזה פניה, ותאמר לו:
* ז14: זבחי שלמים עליי, היום שילמתי נדריי: נדרתי להביא קרבן שלמים, והבאתי אותו היום. על-פי התורה (ע' ויקרא ז16), כשמביאים קרבן שלמים חייבים לגמור לאכול אותו באותו יום או למחרת. אני לא יכולה לגמור את כל הקרבן לבד בזמן כל-כך קצר, ו...
* ז15: על כן יצאתי לקראתך, לשחר פניך - ואמצאך: מכיוון שאני יודעת שאתה אוהב לקיים מצוות, יצאתי לחפש אותך כדי להזמין אותך אליי, שתעזור לי לקיים את מצוות אכילת הקרבן. ובדרך נס ואמצאך - מצאתי אותך מייד, בקלות, והרי זה אות משמיים שאתה צריך לבוא אליי ולקיים את המצוה...
* ז16: ומכיוון שלא נצליח לגמור את כל הבשר היום, תצטרך לישון אצלי כדי שנוכל להמשיך לאכול אותו גם מחר, ולשם כך הכנתי מיטה יפה ונוחה: מרבדים רבדתי ערשי; חטובות אטון מצרים; פירש הגר"א: חטובות - מלשון חטיבה, כלומר המובחר. אטון מצרים - משא של מצרים. כלומר מן המובחר שנושאים ממצרים, כי משם באו השש והרקמה הטובים והיפים. והעניין: כי מצרים שורש כל הטומאות, כמו שנאמר "כי ערות הארץ" וגו'.
* ז17: ומכיוון שחייבים לאכול את הקרבן בשמחה (ע' דברים כז7: וזבחת שלמים, ואכלת שם; ושמחת לפני ה' אלוהיך), הכנתי בשמים נעימים על המיטה, כדי שיהיה לנו שמח ונעים: נפתי משכבי מור אהלים וקינמון.
* ואז, כשהוא כבר בביתה, וכל החושים שלו כבר שיכורים מאכילה, שתיה, ריחות ותענוגות, היא אומרת לו (ז18-20) לכה נרווה דודים עד הבוקר; נתעלסה באוהבים. כי אין האיש בביתו, הלך בדרך מרחוק. צרור הכסף לקח בידו, ליום הכסא יבוא ביתו.
* הוא כבר לא מסוגל להתנגד, אחרי ש(ז21) הטתו ברוב לקחה, בחלק שפתיה תדיחנו,
* הוא (ז22) הולך אחריה פתאום; כשור אל טבח יבוא , וכעכס אל מוסר אוויל. הקטע פונה לנערים ממין זכר, אך הוא כמובן מיועד גם לנערות - גם הן צריכות להיזהר מפיתויים (בתורה מדובר דווקא על מקרה שאיש מפתה בתולה - שמות כב 15).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)