| abstract
| - ישעיהו ז,יד לכן ייתן ד' הוא, לכם--אות: הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו, עימנו אל. ישעיהו ז,טו חמאה ודבש, יאכל--לדעתו מאוס ברע, ובחור בטוב. ישעיהו ז,טז כי בטרם יידע הנער, מאוס ברע--ובחור בטוב: תיעזב האדמה אשר אתה קץ, מפני שני מלכיה. ישעיהו ז,יז יביא ה' עליך, ועל עמך ועל בית אביך, ימים אשר לא באו, למיום סור אפריים מעל יהודה: את, מלך אשור. {פ} ישעיהו ז,יח והיה ביום ההוא, ישרוק ה' לזבוב, אשר בקצה, יאורי מצריים; ולדבורה--אשר, בארץ אשור. ישעיהו ז,יט ובאו ונחו כולם בנחלי הבתות, ובנקיקי הסלעים; ובכול, הנעצוצים, ובכול, הנהלולים. ישעיהו ז,כ ביום ההוא יגלח ד' בתער השכירה בעברי נהר, במלך אשור, את הראש, ושער הרגליים; וגם את הזקן, תספה. {פ} ישעיהו י,כד לכן, כה אמר ד' ה' צבאות, אל תירא עמי יושב ציון, מאשור; בשבט יכך, ומטהו יישא עליך בדרך מצריים. ישעיהו י,כה כי עוד, מעט מזער, וכלה זעם, ואפי על תבליתם. ישעיהו י,כו ועורר עליו ה' צבאות, שוט, כמכת מדיין, בצור עורב; ומטהו, על הים, ונשאו, בדרך מצריים. ישעיהו יא,י והיה, ביום ההוא, שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו; והייתה מנוחתו, כבוד. {פ} ישעיהו יא,יא והיה ביום ההוא, יוסיף ד' שנית ידו, לקנות, את שאר עמו--אשר יישאר מאשור וממצריים ומפתרוס ומכוש, ומעילם ומשנער ומחמת, ומאיי, הים. ישעיהו יא,יב ונשא נס לגויים, ואסף נדחי ישראל; ונפוצות יהודה יקבץ, מארבע כנפות הארץ. ישעיהו יא,יג וסרה קנאת אפריים, וצוררי יהודה ייכרתו: אפריים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצור את אפריים. ישעיהו יא,יד ועפו בכתף פלשתים ימה, יחדיו יבוזו את בני קדם; אדום ומואב משלוח ידם, ובני עמון משמעתם. ישעיהו יא,טו והחרים ה', את לשון ים מצריים, והניף ידו על הנהר, בעים רוחו; והכהו לשבעה נחלים, והדריך בנעלים. ישעיהו יא,טז והייתה מסילה--לשאר עמו, אשר יישאר מאשור: כאשר הייתה לישראל, ביום עלותו מארץ מצריים. ישעיהו יט,כג ביום ההוא, תהיה מסילה ממצריים אשורה, ובא אשור במצריים, ומצריים באשור; ועבדו מצריים, את אשור. {ס} ישעיהו יט,כד ביום ההוא, יהיה ישראל שלישייה, למצריים, ולאשור: ברכה, בקרב הארץ. ישעיהו יט,כה אשר בירכו ה' צבאות, לאמור: ברוך עמי מצריים, ומעשה ידיי אשור, ונחלתי, ישראל. {ס} ישעיהו כז,יב והיה ביום ההוא, יחבוט ה' משיבולת הנהר עד נחל מצריים; ואתם תלוקטו לאחד אחד, בני ישראל. {פ} ישעיהו כז,יג והיה ביום ההוא, ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור, והנידחים בארץ מצריים; והשתחוו לה' בהר הקודש, בירושלים. {פ} ישעיהו נב,א עורי עורי לבשי עוזך, ציון: לבשי בגדי תפארתך, ירושלים עיר הקודש--כי לא יוסיף יבוא בך עוד, ערל וטמא. ישעיהו נב,ב התנערי מעפר קומי שבי, ירושלים; התפתחי מוסרי צווארך, שבייה בת ציון. {ס} ישעיהו נב,ג כי כה אמר ה', חינם נמכרתם; ולא בכסף, תיגאלו. {ס} ישעיהו נב,ד כי כה אמר ד' ה', מצריים ירד עמי בראשונה לגור שם; ואשור, באפס עשקו. ישעיהו נב,ה ועתה מה לי פה נאום ה', כי לוקח עמי חינם; מושליו יהילילו נאום ה', ותמיד כל היום שמי מנואץ. ישעיהו נב,ו לכן יידע עמי, שמי; לכן ביום ההוא, כי אני הוא המדבר הנני. {ס} ירמיהו ב,יז הלוא זאת, תעשה לך: עוזבך את ה' אלוהייך, בעת מוליכך בדרך. ירמיהו ב,יח ועתה, מה לך לדרך מצריים, לשתות, מי שיחור; ומה לך לדרך אשור, לשתות מי נהר.... ירמיהו ב,לו מה תזלי מאוד, לשנות את דרכך; גם ממצריים תבושי, כאשר בושת מאשור. ירמיהו ב,לז גם מאת זה תצאי, וידייך על ראשך: כי מאס ה' במבטחייך, ולא תצליחי להם. הושע ז,י וענה גאון ישראל, בפניו; ולא שבו אל ה' אלוהיהם, ולא ביקשוהו בכל זאת. הושע ז,יא ויהי אפריים, כיונה פותה אין לב; מצריים קראו, אשור הלכו. הושע ז,יב כאשר ילכו, אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמיים, אורידם; אייסירם, כשמע לעדתם. {ס} הושע ט,א אל תשמח ישראל אל גיל כעמים, כי זנית מעל אלוהיך; אהבת אתנן, על כל גורנות דגן. הושע ט,ב גורן ויקב, לא ירעם; ותירוש, יכחש בה. הושע ט,ג לא יישבו, בארץ ה'; ושב אפריים מצריים, ובאשור טמא יאכלו. הושע ט,ד לא ייסכו לה' יין, ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם, כל אוכליו ייטמאו: כי לחמם לנפשם, לא יבוא בית ה'. הושע יא,ד בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה, ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם; ואט אליו, אוכיל. הושע יא,ה לא ישוב אל ארץ מצריים, ואשור הוא מלכו: כי מיאנו, לשוב. הושע יא,ו וחלה חרב בעריו, וכילתה בדיו ואכלה--ממועצותיהם. הושע יא,ט לא אעשה חרון אפי, לא אשוב לשחת אפריים: כי אל אנוכי, ולא איש--בקרבך קדוש, ולא אבוא בעיר. הושע יא,י אחרי ה' ילכו, כאריה ישאג: כי הוא ישאג, ויחרדו בנים מים. הושע יא,יא יחרדו כציפור ממצריים, וכיונה מארץ אשור; והושבתים על בתיהם, נאום ה'. {ס} הושע יב,א סבבוני בכחש אפריים, ובמרמה בית ישראל; ויהודה, עוד רד עם אל, ועם קדושים, נאמן. הושע יב,ב אפריים רועה רוח, ורודף קדים--כל היום, כזב ושוד ירבה; וברית עם אשור יכרותו, ושמן למצריים יובל. זכריה י,ז והיו כגיבור אפריים, ושמח ליבם כמו יין; ובניהם יראו ושמחו, יגל ליבם בה'. זכריה י,ח אשרקה להם ואקבצם, כי פדיתים; ורבו, כמו רבו. זכריה י,ט ואזרעם, בעמים, ובמרחקים, יזכרוני; וחיו את בניהם, ושבו. זכריה י,י והשיבותים מארץ מצריים, ומאשור אקבצם; ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם, ולא יימצא להם. זכריה י,יא ועבר בים צרה, והכה בים גלים, והובישו, כול מצולות יאור; והורד גאון אשור, ושבט מצריים יסור. זכריה י,יב וגיברתים, בה', ובשמו, יתהלכו: נאום, ה'. {פ}
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)