rdfs:comment
| - גם אברהם וגם יצחק כרתו ברית עם אבימלך מלך פלשתים, אבל יש כמה הבדלים בין הסיפורים: מהשוואה בין הסיפורים ניתן לראות שהיחסים בין אבימלך ליצחק היו הרבה פחות טובים מהיחסים בין אבימלך לאברהם. ההבדל התחיל עוד קודם: אבימלך אמר לאברהם (בר' כ 15): " הנה ארצי לפניך, בטוב בעיניך שב ", וליצחק הוא אמר (בר' כו 16): " לך מעימנו כי עצמת ממנו מאד ". ייתכן שהסיבה להבדל היא כלכלית: אברהם עסק רק ברעיית-צאן, כמו שכתוב (בר' יג2): " ואברם כבד מאד במקנה... " , ויצחק עסק גם בחקלאות, כמו שכתוב (בר' כו12):" ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים... ", ולכן " ויקנאו אותו פלשתים " (בר' כו 14). ] ]
|
abstract
| - גם אברהם וגם יצחק כרתו ברית עם אבימלך מלך פלשתים, אבל יש כמה הבדלים בין הסיפורים: מהשוואה בין הסיפורים ניתן לראות שהיחסים בין אבימלך ליצחק היו הרבה פחות טובים מהיחסים בין אבימלך לאברהם. ההבדל התחיל עוד קודם: אבימלך אמר לאברהם (בר' כ 15): " הנה ארצי לפניך, בטוב בעיניך שב ", וליצחק הוא אמר (בר' כו 16): " לך מעימנו כי עצמת ממנו מאד ". ייתכן שהסיבה להבדל היא כלכלית: אברהם עסק רק ברעיית-צאן, כמו שכתוב (בר' יג2): " ואברם כבד מאד במקנה... " , ויצחק עסק גם בחקלאות, כמו שכתוב (בר' כו12):" ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים... ", ולכן " ויקנאו אותו פלשתים " (בר' כו 14). ועכשיו נראה איך זה עוזר להסביר חלק מההבדלים בין הסיפורים: 1.
* בתחילת הסיפור השני אבימלך ופיכול צריכים ללכת אל יצחק (" ואבימלך הלך אליו מגרר... ") -- כי רק כמה פסוקים לפני כן הם שילחו אותו מעמם (כנ"ל). אבל בסיפור הראשון הם לא צריכים ללכת אל אברהם – כי אברהם ישב איתם בארצם. 1.
* בסיפור השני אומרים אבימלך ופיכל ליצחק: " ראו ראינו כי היה ה' עמך... " – עד עכשיו לא ידענו שה' עמך ולכן שנאנו אותך, אבל עכשיו גילינו שה' עמך ולכן אנחנו רוצים לשפר את היחסים. אבל בסיפור הראשון הם אומרים לאברהם: " א-להים עמך בכל אשר אתה עושה " – תמיד ידענו שא-להים עמך, זה לא חדש. 1.
* בסיפור הראשון מציע אבימלך לאברהם לעשות 'שלום חם' -- ברית לכמה דורות – " אם תשקור לי ולניני ולנכדי... " . אבל בסיפור השני אבימלך לא יכול להציע דבר כזה ליצחק כי היחסים ביניהם כבר ממילא מעורערים; הדבר היחיד שהוא מעז להציע לו זה 'שלום קר' – " אם תעשה עימנו רעה... ". 1.
* בסיפור הראשון אבימלך מזכיר את החסד שעשה עם אברהם: " כחסד אשר עשיתי עימך תעשה עימדי ועם הארץ -- אשר גרת בה ": 'עשיתי עמך חסד ונתתי לך לגור בארצי'. אבל בסיפור השני אבימלך לא יכול להגיד כזה דבר, כי הוא לא נתן ליצחק לגור בארצו. הוא יכול להגיד רק: " כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עימך רק טוב ונשלחך בשלום ":אמנם, שילחנו אותך מאיתנו, אבל לא נגענו בך לרעה – שילחנו אותך בשלום ( כשהם אומרים " וכאשר עשינו עמך אך טוב " ייתכן שהם מתכוונים להגיד: 'זה ששילחנו אותך מאיתנו – זה בסה"כ היה לטובתך, כי זה איפשר לך להצליח יותר...').] 1.
* בסיפור הראשון מוכיח אברהם את אבימלך על הבאר שגזלו עבדי אבימלך, ואבימלך אומר " לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה " – אם הייתי יודע בוודאי לא הייתי נותן לזה לקרות. אברהם ואבימלך מיישבים את הסכסוך על הבארות במילים – כמו חברים טובים. אבל בסיפור השני המצב הרבה יותר גרוע: רועי גרר רבים עם רועי יצחק ו'מתעשקים' אתם, ויצחק לא מצליח לפתור את הסכסוך במילים (נראה לי גם שבסיפור השני אבימלך ידע על המריבות ולא התערב – כי הוא ממילא לא-כל-כך אהב את יצחק) 1.
* בסופו של דבר בשני המקרים כורתים ברית, אבל בכל סיפור עושים מעשה-סמלי אחר שמעיד על כריתת הברית: אצל אברהם – אברהם נותן לאבימלך 7 כבשות צאן; ואצל יצחק -- יצחק עושה לאבימלך משתה. ייתכן שהסיבה היא שאברהם (כאמור) עסק בעיקר ברעיית צאן, ויצחק עסק בעיקר בעבודת אדמה, ולכן היה לו הרבה יין למשתה. 1.
* לאחר כריתת הברית: בסיפור הראשון קמים אבימלך ופיכול וחוזרים בעצמם אל ארץ פלשתים: " ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו... ", ובסיפור השני יצחק משלח אותם: " וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום ". ייתכן שיש כאן "מידה כנגד מידה": כמו שאבימלך נתן לאברהם חירות לשבת "בטוב בעיניו", כך גם אברהם נותן חירות לאבימלך לקום וללכת מתי שהוא רוצה (ולא משלח אותו). וכמו שאבימלך שילח את יצחק (בשלום) – כך גם יצחק משלח את אבימלך (בשלום). 1.
* בסיפור הראשון -- רק אברהם " קרא למקום ההוא באר-שבע ", בגלל השבועה האישית ש נשבעו שניהם (הוא ואבימלך). אבל בסיפור השני לא רק יצחק קרא למקום באר-שבע, אלא " על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה ": אחרי ששתי פעמים כרתו ברית בשבועה במקום הזה, הגיעו למסקנה שכנראה המקום הזה מתאים במיוחד לשבועות, ולכן החליטו שהשם הקבוע של העיר יהיה באר שבע, עד היום הזה (ע"ע באר שבע - שבע ) ] ]
|