מצוה מהתורה לשלח את הטמאים חוץ למחנה שכינה, שנאמר (במדבר ה2): צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה לא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות ביאת המקדש, פרק ג. בספר החינוך זוהי מצוה שסב.
מצוה מהתורה לשלח את הטמאים חוץ למחנה שכינה, שנאמר (במדבר ה2): צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה לא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות ביאת המקדש, פרק ג. בספר החינוך זוהי מצוה שסב.