abstract
| - מכות מצרים אינן אוסף אקראי של אסונות - יש בהן סדר ומבנה פנימי. יש דרכים שונות להציג מבנה זה (ע' למשל פירוש אברבנאל) . לדעתי (ע"פ קאסוטו, כנראה) , המבנה הברור ביותר מתקבל כאשר מצרפים ל-10 המכות את מופת-התנין שלפניהן ואת קריעת-ים-סוף שאחריהן. כך מקבלים 4 קבוצות של 3 מכות:
* תנין דם צפרדע
* כינים ערוב דבר
* שחין ברד ארבה
* חושך בכורות ים-סוף בכל שלשה כזאת, ה'מכה' הראשונה היא קלה יחסית, והיא בעצם רק מופת שנועד להזהיר את המצרים מפני שתי המכות שיבואו אחריו. לכן משה לא מתרה בפרעה לפני המופתים האלה (בניגוד לשאר המכות, שלפניהן משה נצטווה להתרות בפרעה). כל מופת קשור לאחד מארבעת מצבי-הצבירה היסודיים של החומר – נוזל (מים), מוצק (עפר), אנרגיה (אש), גז (אויר) ( פעם קראו להם 'ארבעת היסודות', אבל היום אנחנו משתמשים במילה 'יסודות' לציון האטומים שמרכיבים את החומר, ולכן השתמשתי בביטוי 'מצבי צבירה'. ואנרגיה היא גם-כן 'מצב צבירה' של החומר, כידוע. (כך שמעתי מהרב מנשה וינר שליט"א) ) .
* התנין קשור למים – הוא מסמל את היאור (ע' יחזקאל כט 3) ( זה מסביר, למה המטה לא הפך לנחש, כמו שהיה כשמשה עשה את האות הזה לפני בני ישראל) . ואכן שתי המכות שאחריו – דם וצפרדע – בוצעו בכך שאהרן נטה את מטהו על ה יאור .
* הכינים קשורות לעפר: המכה בוצעה בכך שאהרן הכה את עפר הארץ . וגם במכת הערוב מודגש: "ומלאו בתי מצרים... וגם האדמה אשר הם עליה ".
* השחין קשור לאש: המכה בוצעה בכך שמשה ואהרן לקחו פיח מתוך כבשן - האש, ומשה זרק אותו השמימה. וגם במכת הברד כתוב "ותהלך אש ארצה ", "ו אש מתלקחת בתוך הברד ". וגם מכת הארבה נמשלה לאש (ע' יואל א4 , 19), וגם נאמר לפניה "עד מתי יהיה זה לנו ל מוקש ... " (המשפט האחרון הוא סימן דמיוני , למי שלא הבין).
* החושך קשור לאויר, ואכן המכה בוצעה בכך שמשה נטה את ידו על ה שמים . הביטוי "רוח קדים " נזכר בשתי מכות – מכת הארבה וקריעת-ים-סוף. ואכן, "רוח-קדים" היא רוח חמה, וזה מתאים גם לשלשה שקשורה לאש (ארבה) וגם לשלשה שקשורה לאויר (קריעת-ים-סוף). ע' בפרק "רוח קדים" . בשלוש השלשות הראשונות יש עוד חוקיות שקשורה להתראות: במכה הראשונה של כל שלשה (תנין, כנים, שחין) לא נצטווה משה להתרות בפרעה – כנ"ל; במכה השניה (דם, ערוב, ברד) נצטווה משה להתרות בפרעהבבוקר . ובמכה השלישית (צפרדע, דבר, ארבה) נצטווה משה ל"בוא אל פרעה " ולהתרות בו – לא דווקא בבוקר. מלבד החלוקה הזאת, ניתן לחלק את המכות לשתי קבוצות של 6 מכות:
* קבוצה א: תנין דם צפרדע כינים ערוב דבר
* קבוצה ב: שחין ברד ארבה חושך בכורות ים-סוף 4 המכות הראשונות בכל קבוצה מתבצעות ע"י אדם:
* בקבוצה א - אהרון: תנין דם צפרדע כנים
* בקבוצה ב - משה: שחין ברד ארבה חושך 2 המכות האחרונות מתבצעות ע"י ה':
* בקבוצה א - ערוב דבר
* בקבוצה ב - בכורות ים-סוף במכה האחרונה שבכל שישיה נזכרת ידו של ה':
* במכת דבר – " הנה יד ה' הויה במקנך... דבר כבד מאד"
* בים סוף – " וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים..."
|