מצוה מהתורה לא להאכיל מן הפסח לעובד אלילים, גם אם הוא מישראל, שנאמר (שמות יב43): כל בן נכר לא יאכל בו. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קכח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות קרבן פסח, פרק ט. בספר החינוך זוהי מצוה יג.
מצוה מהתורה לא להאכיל מן הפסח לעובד אלילים, גם אם הוא מישראל, שנאמר (שמות יב43): כל בן נכר לא יאכל בו. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קכח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות קרבן פסח, פרק ט. בספר החינוך זוהי מצוה יג.