| rdfs:comment
| - ככל שאמצעי התקשורת הטכניים ומשתכללים, נעשית בעיית התקשורת בין בני-אדם חמורה יותר: אנשים מתרבויות שונות נפגשים ומדברים ביניהם, לכאורה באותה שפה, אך למעשה לכל אחד יש הנחות-יסוד אחרות והשקפות-עולם אחרות הנמצאות עמוק בתוך האישיות שלו ומשפיעות על המשמעות שהוא מייחס למילים שונות, והדבר גורם לאי-הבנות. כפתרון לבעיה זו, מציע ספר משלי לפתח שני כישרונות - החכמה והתבונה: ההבדל בין הפסוקים מתאים להבדל בין החכמה לתבונה (ע"ע חכמים, נבונים ואיברי גופם ): החכמה קשורה לפה , לדיבור; והתבונה קשורה ללב , למחשבה האישית.
|
| abstract
| - ככל שאמצעי התקשורת הטכניים ומשתכללים, נעשית בעיית התקשורת בין בני-אדם חמורה יותר: אנשים מתרבויות שונות נפגשים ומדברים ביניהם, לכאורה באותה שפה, אך למעשה לכל אחד יש הנחות-יסוד אחרות והשקפות-עולם אחרות הנמצאות עמוק בתוך האישיות שלו ומשפיעות על המשמעות שהוא מייחס למילים שונות, והדבר גורם לאי-הבנות. כפתרון לבעיה זו, מציע ספר משלי לפתח שני כישרונות - החכמה והתבונה:
* משלי יח4 : " מים עמוקים דברי פי איש; נחל נובע מקור חכמה ": דברי פיו של כל אדם דומים למים עמוקים שקשה להגיע אליהם ולשתות מהם; יש בהם משמעויות עמוקות שאפילו הוא עצמו לא תמיד מודע אליהן. אולם, החכמה = הכישרון ללמוד וללמד - מאפשרת לאדם להפוך את דבריו, וגם את דבריהם של אחרים, לנחל נובע מהמקור - נחל שמימיו יוצאים וזורמים בלי הפסקה, ומגיעים אל האדם בקלות מבלי שיצטרך להתאמץ ולדלות אותם; החכם יודע "לתרגם" את דבריו ל"שפות" של אנשים אחרים, והוא גם יודע לתרגם את דבריהם של אחרים ל"שפה" שלו, וכך משפר את התקשורת ההדדית.
* משלי כ5 : " מים עמוקים עצה בלב איש; ואיש תבונה ידלנה ": בליבו של האדם יש רעיונות עמוקים שלא תמיד מתבטאים במילים; אולם, התבונה = הכישרון להסיק מסקנות - מאפשרת לאדם לדלות את הרעיונות מליבו, וגם מליבם של אחרים; מתוך הדברים שהם אומרים, הוא מסיק מסקנות ומצליח להבין את הרעיונות שיש בליבם ( וייתכן שהדבר קשור לכך שאיש תבונה אינו מדבר הרבה ; וייתכן שהפסוק מתייחס גם לעצת ה' ). ההבדל בין הפסוקים מתאים להבדל בין החכמה לתבונה (ע"ע חכמים, נבונים ואיברי גופם ): החכמה קשורה לפה , לדיבור; והתבונה קשורה ללב , למחשבה האישית.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)