מצוה מהתורה שלא יאכל זר מבשר קדשי הקדשים, שנאמר (שמות כט33): וזר לא יאכל כי קדש הם. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קמח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יא. ספר החינוך לא מנה מצוה זו.
מצוה מהתורה שלא יאכל זר מבשר קדשי הקדשים, שנאמר (שמות כט33): וזר לא יאכל כי קדש הם. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קמח בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק יא. ספר החינוך לא מנה מצוה זו.