| abstract
| - ויקרא כז 1: וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'. והיה ערכך: הזכר - מבן עשרים שנה ועד בן שישים שנה - והיה ערכך חמישים שקל כסף בשקל הקודש. ואם נקבה היא - והיה ערכך שלושים שקל... בהמשך הפרשה מתואר מהו ה"ערך" של זכר ומהו ה"ערך" של נקבה בגילאים שונים. הטבלה הבאה מסכמת את הערכים (בשקל הקודש): מהי המשמעות של הערכים האלה? למה הערך של הנקבה נמוך יותר? ולמה הערך משתנה לפי הגיל?
* האם הכוונה לערך של חיי האיש או האישה? לא נראה לי, כי אי אפשר לקבוע ערך כספי לחיי האדם. בנוסף לכך, בשמות כא 28, שעוסק בשור שנגח איש או אישה, העונש שווה - סוקלים את השור, כלומר: ע"פ התורה - ערך החיים של גברים ונשים שווה [אמנם, ע"פ המשנה - הוריות ג ז - דווקא יש הבדל בערך החיים בין איש לאישה, ואין כאן מקום להאריך בזה].
* האם הכוונה היא לערך בשוק העבדים? לא נראה לי: בשמות כא 32 עוסקים בדיני ממונות (פיצויים למי שעבדו נהרג), והפיצויים הם קבועים - 30 שקלים, גם על עבד וגם על שפחה. מכיוון שמדובר כאן בפיצוי כספי, נראה לי שהסכום 30 שקלים הוא משמעותי: כנראה שזהו הערך הממוצע של עבד או שפחה בשוק העבדים. התורה אמנם קבעה שבכל מקרה יתנו כפיצוי את הערך הממוצע, גם אם העבד שווה יותר או פחות מהממוצע, אבל עדיין לערך יש משמעות כלכלית. לפי זה הסקתי שלא היה הבדל בערך הממוצע בין עבד לשפחה: (אמנם עבד טוב יותר בעבודות שדורשות כוח, אבל שפחה טובה יותר בעבודות שדורשות עדינות ודיוק). לכן, ההפרש שיש בין הערך של איש לערך של אישה (20 שקלים) לא נובע מיתרון בעבודה אלא ממשהו אחר.
* אם בכל-זאת טוענים שהסכום בשמות כא הוא חסר משמעות כלכלית, ומדובר שם רק על פיצוי שרירותי - אז נראה לי מקל-וחומר שגם הסכום בויקרא כז הוא חסר משמעות כלכלית, כי בשמות כא מדברים על עניין כלכלי מובהק (נותנים פיצויים לאדם, והגיוני שלפיצויים יהיה קשר למציאות), ובויקרא כז מדברים על עניין סמלי (נותנים כסף לה').
* מצאתי בספר של ר' בן-ציון פירר "הגיונה של תורה" עוד כמה ראיות שהערכים לא קשורים לכוח עבודה. יש סוג אחר של נדר, שנקרא "נדר דמים", שהוא כן נקבע לפי כוח עבודה (למשל כשאדם נודר להביא את "דמי פלוני" אז הוא צריך להביא את המחיר של פלוני בשוק העבדים), ויש כמה הבדלים משמעותיים בין "נדרי ערכים" ל"נדרי דמים":
* ב"נדרי ערכים" לגוי אין "ערך", אבל ב"נדרי דמים" אין הבדל בין יהודי לגוי.
* ב"נדרי ערכים" אי אפשר לנדור ערך של איבר בגוף, אבל ב"נדרי דמים" אפשר (למשל מי שנודר להביא את דמי ידו - מביא את ההפרש בין מחירו עם יד לבין מחירו בלי יד).
* ב"נדרי ערכים" הערך תלוי רק בגיל ומין וב"נדרי דמים" המחיר יכול להשתנות לפי הרבה גורמים (למשל כושר גופני, כישרונות לעבודות מיוחדות וכו').
* באותו ספר יש גם הסבר יפה (אם כי לא מושלם) להבדלים בערכים. לפי דעתו, הערך נקבע לפי מידת האחריות הרוחנית שמוטלת על האדם:
* האחריות הכבדה ביותר מוטלת על אדם בין גיל 20 לגיל 60, כי זה הגיל שבו אדם עלול להיות חייב בעונש כרת (ע"פ הגמרא, בית-דין של מעלה עונשים רק מגיל 20, ובגיל 60 אדם נפטר מחיוב כרת). לכן בגיל הזה הערך הכי גבוה.
* מתחת לגיל 20 האחריות נמוכה יותר, אבל בכל זאת יש אחריות כי אם האדם עבר עבירות בגיל הזה עלולים לצרף אותן לעבירות שהוא עובר אחרי גיל 20. לכן הערך יותר נמוך מאשר בין גיל 20 ל60.
* אחרי גיל 60 האחריות נמוכה יותר כי אדם לגמרי נפטר מחיוב כרת, ולכן הערך יותר נמוך מאשר לפני גיל 20.
* ולפני גיל 5 האחריות הכי נמוכה כי אדם עדיין לא למד תורה ("בן 5 למקרא"), ולכן הערך הכי נמוך.
* לפי זה ברור למה לגוי אין "ערך": אין לו כמעט שום אחריות רוחנית - רק 7 מצוות בני נוח.
* לפי זה ברור גם למה ערך של אישה נמוך יותר: האחריות הרוחנית שמוטלת עליה קטנה יותר - היא חייבת בפחות מצוות. היחס בין מצוות לא-תעשה (365) לבין כלל המצוות (613) הוא כמעט בדיוק 3/5! אמנם, החשבון לא מדוייק, כי נשים חייבות גם במצוות עשה, ויש מצוות שמוטלות על כל הציבור, או רק על חלקים קטנים מהציבור וכו'. ובכל מקרה אנחנו לא יודעים את הערך המדוייק של כל מצווה. אבל הכיוון הכללי נראה הגיוני.
* מקורות נוספים בנושא הערכים:
* דברים כב 29: מהפסוק נראה שיש ערך לבתולים של אשה – 50 שקלים. אולי אפשר להסיק מכאן שהערך של 50 שקלים הוא הערך של האדם במצב המקורי שבו הוא נברא. זה גם מסביר למה בגיל 20 הערך הוא הגבוה ביותר: ע"פ חז"ל אדם וחוה נבראו כבני 20.
* ע' במאמר " יותר טוב מבנים ".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)