rdfs:comment
| - שמעון אדף (נולד ב-1972), משורר, סופר ומוזיקאי ישראלי, יליד שדרות. שיריו הראשונים של אדף ראו אור בכתב-העת מאזניים בשנת 1991. בשנת 1993, אדף היה אחד ממקימי כתב-העת אב, יחד עם דורי מנור. כתב העת לא האריך ימים, והתפרסמו רק שלושה גיליונות (הגיליון השלישי מוספר 4). בשנת 1994 אדף עבר לגור בתל אביב והחל לנגן בלהקת האצולה (הידועה גם כ"אצולת הכאב"). להקה זו הוציאה דיסק בשם "צורך" בשנת 1996 ואז התפרקה. אחדים משיריו של אדף הולחנו על ידי כנסיית השכל ("תגידי שטוב", "מדליק את הטלוויזיה", "אוטוביוגרפיה") וברי סחרוף ("נכנע לך"). בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול.
|
abstract
| - שמעון אדף (נולד ב-1972), משורר, סופר ומוזיקאי ישראלי, יליד שדרות. שיריו הראשונים של אדף ראו אור בכתב-העת מאזניים בשנת 1991. בשנת 1993, אדף היה אחד ממקימי כתב-העת אב, יחד עם דורי מנור. כתב העת לא האריך ימים, והתפרסמו רק שלושה גיליונות (הגיליון השלישי מוספר 4). בשנת 1994 אדף עבר לגור בתל אביב והחל לנגן בלהקת האצולה (הידועה גם כ"אצולת הכאב"). להקה זו הוציאה דיסק בשם "צורך" בשנת 1996 ואז התפרקה. ספר שיריו הראשון של אדף, "המונולוג של איקרוס" מתאפיין בשילוב בין השפעות קלאסיות, בעיקר מהמיתולוגיה היוונית, לבין נושאים מודרניים כגון מוזיקת רוק ומדע בדיוני. בספר מתייחס אדף גם לעיר הולדתו, שדרות, בשיר המסתיים במלים "רק מקומות חסרי אהבה זוכים לאהבה מוחלטת". אדף זכה בפרס לספר ביכורים מטעם משרד החינוך והתרבות עבור ספרו זה, שאף הוכנס מאוחר יותר אל תוכנית הלימודים בספרות. לספר השירה השני של אדף, "מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי", צורף דיסק ובו שישה שירים מתוך הספר, אותם קורא אדף למוזיקה שהלחינו דוד גרוס, שמעון טל ואדף עצמו. בשנת 2004 פרסם אדף רומן ראשון, "קילומטר ויומיים לפני השקיעה", שהוא סיפור בלשי מורכב המתרחש בתל אביב. בשנת 2000, על אף גילו הצעיר יחסית, החליף אדף את חיים פסח בתפקיד עורך הפרוזה של הוצאת כתר, באוקטובר 2005 פרש אדף מהתפקיד, לדבריו כדי להתמסר לכתיבת רומן שני ולמספר פרויקטים נוספים, ביניהם הקלטת ביצועים של להקות היפ הופ לשיריו. אחדים משיריו של אדף הולחנו על ידי כנסיית השכל ("תגידי שטוב", "מדליק את הטלוויזיה", "אוטוביוגרפיה") וברי סחרוף ("נכנע לך"). ב-2006 הוציא אדף את ספרו הרביעי "הלב הקבור", ספר פנטסיה המבוסס על פרק בספר בראשית ועל ההגות היהודית בימי הביניים. שמעון אדף היה אף אחד ממארגני וחותמי עצומת הסופרים הצעירים יחד עם ניר ברעם, דודו בוסי ואחרים שיצאו בקריאה להפסיק את הלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה. אחת ממטרות העצומה הייתה יציאה כנגד סופרים השייכים לממסד ותומכים בהמשך הלחימה, וכן השמעת קריאה רעננה של קבוצה הרואה עצמה בין מייצגי הדור הספרותי הצעיר. בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול. בשנת 2008 הוציא את ספרו "פנים צרובי חמה". קורותיה של גיבורת הספר, אורי אלחייני, מתוארים משתי פרספקטיבות: ילדותה בנתיבות, וחייה כסופרת ילדים נשואה ואם לבת המתגוררת בתל אביב. ב"תודות" בסוף הספר מצויה הפניה לבלוג "מפה להליכה לאיבוד" אותו יצר אדף בשם הדמות באתר בננות.
|