| rdfs:comment
| - הסוגיות הראשונות של מסכת פסחים מתעכבות הרבה על הגדרת מושגים, ומייחסות להם משמעות שונה מהמקובל. בדף ב, בסוגיה "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ", עושים מאמצים רבים להוכיח שמשמעות המילה "אור" היא "לילה" ולא יום; ובדף ד: - ה:, בסוגיית "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", עושים מאמצים רבים להוכיח שמשמעות "היום הראשון" היא ערב פסח ולא פסח עצמו. התורה קובעת שאסור לאכול חמץ או להחזיק חמץ ברשותנו במשך שבעת ימי חג הפסח, מ15 בניסן עד 21 בניסן (כולל). אולם חז"ל קבעו שהאיסור מתחיל כבר בחצות של ערב פסח, 14 בניסן. הראיות שמביאים לכך הן דחוקות למדי, ובנוסף לכך, קביעה זו היא יוצאת-דופן בכל לוח הזמנים של ההלכה:
|
| abstract
| - הסוגיות הראשונות של מסכת פסחים מתעכבות הרבה על הגדרת מושגים, ומייחסות להם משמעות שונה מהמקובל. בדף ב, בסוגיה "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ", עושים מאמצים רבים להוכיח שמשמעות המילה "אור" היא "לילה" ולא יום; ובדף ד: - ה:, בסוגיית "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", עושים מאמצים רבים להוכיח שמשמעות "היום הראשון" היא ערב פסח ולא פסח עצמו. התורה קובעת שאסור לאכול חמץ או להחזיק חמץ ברשותנו במשך שבעת ימי חג הפסח, מ15 בניסן עד 21 בניסן (כולל). אולם חז"ל קבעו שהאיסור מתחיל כבר בחצות של ערב פסח, 14 בניסן. הראיות שמביאים לכך הן דחוקות למדי, ובנוסף לכך, קביעה זו היא יוצאת-דופן בכל לוח הזמנים של ההלכה:
* בדרך-כלל, איסורים מתחילים מהערב (כמו איסור מלאכה בשבת או איסורי הנאה ביום הכיפורים);
* יש איסורים שמתחילים מהבוקר (כמו איסור אכילה ושתיה בתעניות קטנות);
* לגבי מצוות מסויימות נקבע שיש לקיימן עד עלות השחר (למשל - קריאת שמע של ערבית), וחז"ל קבעו שיש להקדים ולקיימן עד חצות הלילה (ע' מסכת ברכות, פרק ראשון). אבל איסור שמתחיל מחצות היום הוא די נדיר. במאמר זה ננסה לברר מה משמעות האיסור הזה.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)