abstract
| - בראשית פרק כו (יט) וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים: (כ) וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ באר זו שרבו עליה צוין שהיא "באר מים חיים", כנראה להבדיל מבארות שסתמום פלשתים שהיו בארות אגירה. על כן על באר זה רבו, בטענה מוכרת - אוצרות הטבע שייכים לתושבים המקוריים של המקום - "לנו המים". בארות אגירה, שכל ערכם עמל המושקע, בהעדר טענה לתביעה לעצמם, סתמו. שורש "קנא" מופיע בתנ"ך 81 פעמים. כשלושים מהם בהקשר לקנאת בני אדם. כמו:
* בראשית לז11 וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר:
* במדבר יא29 וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם:
* ושאר חמישים בהקשר לקנאת ה'. היש משותף בין קנאת ה' וקנאת בני אדם? משמעות "קנאת ה'" אפשר להגדיר כמגמה להעניש או לנקום בבריות על הפרת מחויבותם כלפיו. מה משותף לקנאת בני אדם? קנאת בני אדם היא פועל יצא של חימוד:
* הפלשתים חמדו את הבארות,
* אחי יוסף חמדו מעמד מיוחד של יוסף,
* יהושע חמד את הכבוד עבור משה, רוצה לומר שהוא חשב כי רק למשה מגיעה נבואה, וזה אשר ענה לו משה "ומי יתן כל העם ה' נביאים". איך מגיעים מזה לסתימת בארות שאין תירוץ לתבוע אותם? למעשה זה אותו דבר. הגיונו של החומד כך הוא: "היקום" (או מי שזה לא יהיה לפי תפיסתו) חייב לספק לי את אשר אני צריך - זה חומד. "היקום" הפר את מחויבותו וסיפק את זה לאחר. אם אני לא יכול להשיג את המגיע לי, אני אנקום או אעניש את היקום על כך. כך דרכה של קנאה - מה שיש לאחר היה אמור להיות שלי, ואצלו זה בטעות או על ידי תחבולה מצידו, לכן אך צודק הוא אם אקח ממנו; ואם לא אוכל לקחת לי, אז לפחות לשלול ממנו.
*
|