| abstract
| - תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב10:54:37 02.05.2005 10 בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ; אַל-תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְותֶיךָ! 11 בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ - לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא-לָךְ. 12 בָּרוּךְ אַתָּה ה' - לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ. 13 בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי - כֹּל מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ. 14 בְּדֶרֶךְ עֵדְותֶיךָ שַׂשְׂתִּי - כְּעַל כָּל-הוֹן. 15 בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה; וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ. 16 בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע; לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ. לאות ב בלשון הקודש יש כמה משמעויות . בבית זה מופיעות שתיים מהן:
* פסוקים 9-13: באמצעות-, על-ידי- . המשורר, הנער, מתחיל ללכת בדרך התורה, והוא שואל את עצמו - " בַּמֶּה יְזַכֶּה-נַּעַר אֶת-אָרְחוֹ - לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ? " - באילו אמצעים אשתמש כדי שאזכה לשמור את דבר ה'? הוא מגיע למסקנה שאין לו כל אמצעים חוץ מאשר ליבו ושפתיו, כלומר - המחשבות והדיבורים: בְּכָל-לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ; אַל-תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְותֶיךָ! בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ - לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא-לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' - לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ. בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי - כֹּל מִשְׁפְּטֵי-פִיךָ. למעשים הוא עדיין לא הגיע - הוא עדיין צעיר וחסר-ניסיון, ואינו יודע מספיק כדי לעשות את מצוות ה' בשלמותן; ולכן, בשלב הראשון, הוא מתקדם בעולם התורה רק באמצעות כלי המחשבה והדיבור.
* פסוקים 14-16: בתוך- . המשורר אינו מסתפק במחשבות ובדיבורים "על התורה", מבחוץ; הוא רוצה להיכנס "לתוך התורה", להכניס את כל נפשו ואישיותו לתוך דבר ה': בְּדֶרֶךְ עֵדְותֶיךָ שַׂשְׂתִּי - כְּעַל כָּל-הוֹן. בְּפִקּוּדֶיךָ אָשִׂיחָה; וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ. בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע; לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ: כל שמחתו, שיחתו ושעשועיו נמצאים בתוך עדות ה', פיקודיו וחוקותיו. המשורר הוא נער , אדם צעיר וחסר-ניסיון. הוא נכנס לראשונה לעולם התורה, והוא מתחיל מלימוד תיאורטי - מתקדם בעיקר על-ידי מחשבות ודיבורים, ומשקיע את כל כולו בלימוד, עד שיגדל ויגיע למעשה - כפי שנראה בהמשך.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)