מצוה מהתורה לתת שכר לשכיר ביומו, שנאמר (דברים כד15): ביומו תתן שכרו. המצוה מחייבת כל אדם מבני נוח, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה ר בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יא. בספר החינוך זוהי מצוה תקפח.
מצוה מהתורה לתת שכר לשכיר ביומו, שנאמר (דברים כד15): ביומו תתן שכרו. המצוה מחייבת כל אדם מבני נוח, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה ר בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שכירות, פרק יא. בספר החינוך זוהי מצוה תקפח.