| abstract
| - נחמיה ח17: ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות; כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל, עד היום ההוא; ותהי שמחה גדולה מאד. איך ייתכן שבני ישראל לא עשו סוכות מימי יהושע בן נון? בימי השופטים עוד אפשר להבין את זה, כי כידוע בימי השופטים בנ"י לא היו כל-כך צדיקים - הם עבדו עבודה-זרה, ובקושי היה אפשר לשכנע אותם להסיר את האלילים ולעבוד את ה'. כך שקיום מצוות עשה כגון סוכות לא בא בכלל בחשבון. אבל מה על ימי דוד, שלמה ושאר מלכי ישראל הצדיקים? כמה מלכים כרתו ברית בין העם לבין ה' - האם הם לא יכלו גם לחנך את העם לקיים את מצוות הסוכות? יש דברים שקשה להבין מתוך התיאוריה - צריך לנסות כדי להבין. כדי להבין את הפסוק שמדבר על סוכות, צריך לנסות בפועל לקיים את מצוות חג הסוכות במלואן. בסוכות צריך לא רק לבנות סוכות אלא גם לעלות לרגל לבית-המקדש. כשעולים לרגל, מאד קשה לסחוב את הציוד הדרוש לבניית סוכה, וגם לבנות את הסוכה בירושלים עצמה זה לא קל ודורש הרבה זמן (נסו ותיווכחו!). מנהיגי ישראל בוודאי רצו להקל על בני ישראל העולים לרגל, ולכן התפתח מנהג שלפיו השופט או המלך בונה סוכות לכל העולים לרגל, כך שכאשר אדם מגיע לירושלים הוא כבר מוצא סוכה מוכנה. לכן, בכל תקופת השופטים והמלכים, לא בנו בני-ישראל סוכות, כי לא היה צורך בכך - הם ישבו בסוכות שבנו בשבילם בירושלים. בימי יהושע היו כל ישראל במחנה מסביב לאוהל-מועד, העלייה לרגל הייתה קצרה ונוחה, ולכן הם יכלו לבנות לעצמם סוכות ליד הבית; אך מימי יהושע והלאה לא בנו סוכות. רק בימי נחמיה, בפעם הראשונה מאז יהושע, שוב נוצר מצב שבו כל ישראל גרים באזור מצומצם, בסמוך לבית המקדש, ולכן לא היה צורך לבנות סוכות ציבוריות, אלא כל אחד ואחד בנה לעצמו סוכה. העיסוק של כל אחד ואחד במצוות החג, אחרי דורות רבים שבהם סמכו על המנהיגים שיכינו את הסוכות בשבילם, גרמה להם שמחה גדולה מאד . ניתן להבין את העניין טוב יותר על-ידי השוואתו למצוות הקריאה בתורה בימינו: בימינו, רוב האנשים אינם בקיאים בקריאת התורה בטעמים, ולכן מקובל שיש "בעל קריאה" שקורא בתורה עבורם. אבל, אם יום אחד יהיה מצב שכל ישראל בקיאים בקריאת התורה, וכולם יעשו זאת - זה יהיה יום שמח מאד, ויוכלו להגיד עליו ש"מתקופת ... לא היה כדבר הזה בישראל".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)