| rdfs:comment
| - [על-פי: שיחות בספר יחזקאל ] בשני מקומות בספר יחזקאל, פרק יח ופרק לג, מובא ויכוח בין יחזקאל לבין העם, בשאלה - האם האדם יכול לתקן את דרכיו? הויכוח מתקיים בשני מעגלים: 1.
* המעגל הראשון מתייחס לקשר בין הדורות - האם דור אחד יכול להשתחרר ממה שהכין לו הדור הקודם? (יח1-20): ויהי דבר ה', אליי לאמור. מה לכם, אתם מושלים את המשל הזה, על אדמת ישראל, לאמור: אבות יאכלו בוסר, ושיני הבנים תקהינה. חי אני, נאום ד' ה': אם יהיה לכם עוד, משול המשל הזה--בישראל. הן כל הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי הנה: הנפש החוטאת, היא תמות!... בן לא יישא בעוון האב, ואב לא יישא בעוון הבן! 2.
* המעגל השני מתייחס לאדם עצמו - האם אדם יכול להשתחרר מההסטוריה שלו עצמו? (יח21-): והרשע, כי ישוב מכל חטאותיו אשר עשה, ושמר את כל חוקותיי, ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה, לא ימות. כל פשעיו אשר עשה, לא ייזכרו לו: בצדקתו אשר עשה, יחיה
|
| abstract
| - [על-פי: שיחות בספר יחזקאל ] בשני מקומות בספר יחזקאל, פרק יח ופרק לג, מובא ויכוח בין יחזקאל לבין העם, בשאלה - האם האדם יכול לתקן את דרכיו? הויכוח מתקיים בשני מעגלים: 1.
* המעגל הראשון מתייחס לקשר בין הדורות - האם דור אחד יכול להשתחרר ממה שהכין לו הדור הקודם? (יח1-20): ויהי דבר ה', אליי לאמור. מה לכם, אתם מושלים את המשל הזה, על אדמת ישראל, לאמור: אבות יאכלו בוסר, ושיני הבנים תקהינה. חי אני, נאום ד' ה': אם יהיה לכם עוד, משול המשל הזה--בישראל. הן כל הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי הנה: הנפש החוטאת, היא תמות!... בן לא יישא בעוון האב, ואב לא יישא בעוון הבן! 2.
* המעגל השני מתייחס לאדם עצמו - האם אדם יכול להשתחרר מההסטוריה שלו עצמו? (יח21-): והרשע, כי ישוב מכל חטאותיו אשר עשה, ושמר את כל חוקותיי, ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה, לא ימות. כל פשעיו אשר עשה, לא ייזכרו לו: בצדקתו אשר עשה, יחיה. החפוץ אחפוץ מות רשע, נאום ד' ה'?! הלוא בשובו מדרכיו, וחיה! עם ישראל רואה את האדם כלוא בשני מעגלים - אין הוא יכול להשתחרר מירושת הדורות הקודמים, ואין הוא יכול להשתחרר מעברו. באותה תקופה, גישה פילוסופית זו היתה נפוצה גם בקרב חכמי יוון . הנביא יחזקאל יוצא נגד הפילוסופיה הדטרמיניסטית הזאת, ואומר (יח30) לכן איש כדרכיו אשפוט אתכם, בית ישראל--נאום, ד' ה': שובו והשיבו מכל פשעיכם, ולא יהיה לכם למכשול עוון. והגישה של הנביא יחזקאל היא הגישה שהנחתה גם את חכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, עד ר' עקיבא, שאמר " הכל צפוי והרשות נתונה ".
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)