abstract
| - בברכות שמברך ה’ את האבות בספר בראשית יש כמה ביטויים שונים של ריבוי: באופן כללי (לא מדויק), לכל אחד יש ביטוי שאופייני לו:
* לאברהם -- "כחול אשר על שפת הים" , "אב המון גויים" (זה נאמר רק לו)
* ליצחק -- "ככוכבי השמים" (זה נאמר רק לו ולאברהם)
* ליעקב -- "כעפר הארץ" (זה נאמר רק לו ולאברהם)
* לישמעאל -- "במאד מאד" (זה נאמר רק לו ולאברהם)
* להגר -- "ולא ייספר מרוב" (זה נאמר רק לה ולאברהם) הזרע של אברהם מתחלק לשניים: צאצאי שרה (יצחק, יעקב) וצאצאי הגר (ישמעאל). לכן, בברכות של אברהם משולבים כל הביטויים האלה:
* בפסוק הממשיל את זרעו ל "עפר הארץ" נאמר בנוסף שלא יוכלו למנות את זרעו.
* גם בפסוק הממשיל את זרעו ל "כוכבי השמים" נאמר בנוסף "אם תוכל לספור אותם!?"
* כשה' מכנה את אברהם "אב המון גויים" הוא גם אומר לו "וארבה אותך במאד מאד... והרביתי אותך במאד מאד". לאחר עקידת יצחק, ה’ מברך את אברהם בריבוי, אבל גם יצחק נמצא שם, ולכן נזכרים הדימויים האופייניים לשניהם: "ככוכבי השמים (יצחק) וכחול אשר על שפת הים (אברהם)". כשמשה רבנו מתפלל לה' אחרי חטא-העגל, הוא מזכיר את זכותם של שלושת האבות, ואומר (שמ' לב): "זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך, ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים, וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם". הפסוק הזה בנוי בצורה מסודרת: כל אחד מהביטויים בחלק השני שלו מתאים לאחד מהאבות:
* לאברהם -- אשר נשבעת להם בך (בבר' כב נאמר לאברהם "בי נשבעתי" )
* ליצחק -- ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים (הביטוי האופייני ליצחק)
* ולישראל -- וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם (זה מזכיר את הביטוי "כעפר הארץ" של יעקב).
|