| rdfs:comment
| - אדם שמכה את רעהו - צריך לשלם לו פיצויים. על-פי ההיגיון, וגם על פי ההלכה , ישנם 5 סוגים של פיצויים:
* שֶבֶת = פיצוי על הזמן שבו הנחבל ישב בביתו ושבת ממלאכתו כתוצאה מהחבלה.
* ריפוי = פיצוי על התשלום לרופא, אביזרים רפואיים וכו'.
* נזק = פיצוי על הנכות הקבועה (אבדן כושר עבודה עתידי).
* צער = פיצוי על הסבל הפיסי שנגרם לנחבל.
* בושת = פיצוי על הכלימה שנגרמה לנחבל ("עגמת נפש"). 5 סוגים אלה נלמדים מן התורה: כפי ניתן לראות ברשימה, רוב סוגי הפיצויים נזכרים באותה פרשה - שמות כא; יוצא הדופן היחיד הוא ה"בושת". היתרון של פירוש זה הוא, שלפי פירוש זה, הפרשה בשמות כא כוללת את כל סוגי הפיצויים.
|
| abstract
| - אדם שמכה את רעהו - צריך לשלם לו פיצויים. על-פי ההיגיון, וגם על פי ההלכה , ישנם 5 סוגים של פיצויים:
* שֶבֶת = פיצוי על הזמן שבו הנחבל ישב בביתו ושבת ממלאכתו כתוצאה מהחבלה.
* ריפוי = פיצוי על התשלום לרופא, אביזרים רפואיים וכו'.
* נזק = פיצוי על הנכות הקבועה (אבדן כושר עבודה עתידי).
* צער = פיצוי על הסבל הפיסי שנגרם לנחבל.
* בושת = פיצוי על הכלימה שנגרמה לנחבל ("עגמת נפש"). 5 סוגים אלה נלמדים מן התורה:
* שבת, ריפוי = מן הפסוקים (שמות כא 18-19): "וכי יריבון אנשים - והכה איש את רעהו באבן או באגרוף; ולא ימות, ונפל למשכב. אם יקום והתהלך בחוץ, על משענתו - וניקה המכה; רק שבתו ייתן, ורפוא ירפא "
* נזק = מן הפסוקים (שמות כא 23-24): "ואם אסון יהיה - ונתת נפש תחת נפש. עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל " .
* צער = מן הפסוק הבא (שמות כא 25): "כוויה תחת כוויה, פצע תחת פצע, חבורה תחת חבורה " .
* בושת = מן הפסוקים (דברים כה 11): "כי יינצו אנשים יחדיו, איש ואחיו, וקרבה אשת האחד, להציל את אישה מיד מכהו; ושלחה ידה, והחזיקה במבושיו . וקצותה את כפה; לא תחוס עינך "; המילה "מבושיו" מלמדת שיש לפצות את האדם על הבושה שנגרמה לו. כפי ניתן לראות ברשימה, רוב סוגי הפיצויים נזכרים באותה פרשה - שמות כא; יוצא הדופן היחיד הוא ה"בושת". אך ייתכן שגם הסוג החמישי נזכר בפרשה - בפסוק שנזכר באמצע, אחרי פרשת השבת והריפוי ולפני פרשת הנזק והצער (שמות כא 22): "וכי יינצו אנשים, ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה, ולא יהיה אסון - ענוש ייענש, כאשר ישית עליו בעל האישה, ונתן בפלילים ". כפי שכתבתי כאן (ללא הסמכה לפסיקת הלכה), ייתכן שהפרשה מדברת על אדם שפגע באישה הרה וגרם לה ללדת את ילדיה באמצע הרחוב; הילדים אמנם יצאו בחיים, אך הלידה המפתיעה ביישה את האישה ואת בעלה לעיני כל העוברים והשבים, ולכן הפוגע צריך לשלם. היתרון של פירוש זה הוא, שלפי פירוש זה, הפרשה בשמות כא כוללת את כל סוגי הפיצויים. אם נצרף לכאן את את הפירוש שלפיו אדון שהיכה את עבדו אינו צריך לפצות אותו על שביתה ממלאכה , נראה שהפרשה בנויה במבנה מסודר - מבנה של טבלה:
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)