| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| - מדוע לא לקח דוד את כלי נשקו כשברח משאול
|
| rdfs:comment
| - מדוע באמת לא לקח דוד את כלי מלחמתו? הרי דוד היה שר אלף והיתה לו חרב, ובסוף הפרק הקודם הוא עדיין דיבר עם יהונתן לפני שברח - מדוע לא ביקש מיהונתן שיביא לו את הנשק האישי שלו? ייתכן שהסיבה היא, שהנשק האישי של דוד היה "רכוש צה"ל" - הוא קיבל אותו משאול, והיה שייך לצבא שאול. לאחר ששאול למעשה "פיטר" את דוד מצבאו (בכך שרצה להרוג אותו), דוד כבר לא היה רשאי להשתמש ברכוש הצבא, ולכן לא לקח אותו עמו. אמנם, דוד לא רצה לספר את כל זה לאחימלך, כדי שלא לחשוף את העובדה שהוא בורח משאול, ולכן לא ביקש דווקא את חרב גלית אלא כל "חנית או חרב"; אך הוא ידע שבעיר הכהנים לא תימצא שום חרב פרט לחרב גלית, ולכן בא דווקא לשם.
*
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| |
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - ) דישראל הוו, וגדישין דעדשים
- ]: אף על פי שגזילה משלם - רשע הוא; אבל אתה - מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו
- ורבנן - ואיתימא רבה בר מרי – אמרו: גדישים דשעורין
- ) - דפלשתים, וקא מיבעיא להו: מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים? שלחו ליה
- ויאמר דוד לאחימלך 'ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב, כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי, כי היה דבר המלך נחוץ'; ויאמר הכהן 'חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה, הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד, אם אתה תקח לך - קח, כי אין אחרת זולתה בזה'. ויאמר דוד 'אין כמוה - תננה לי'
- בדברי הימים א יא,יג
- בספר שמואל: שמואל ב כג,יא
- יחזקאל לג,טו
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - מדוע באמת לא לקח דוד את כלי מלחמתו? הרי דוד היה שר אלף והיתה לו חרב, ובסוף הפרק הקודם הוא עדיין דיבר עם יהונתן לפני שברח - מדוע לא ביקש מיהונתן שיביא לו את הנשק האישי שלו? ייתכן שהסיבה היא, שהנשק האישי של דוד היה "רכוש צה"ל" - הוא קיבל אותו משאול, והיה שייך לצבא שאול. לאחר ששאול למעשה "פיטר" את דוד מצבאו (בכך שרצה להרוג אותו), דוד כבר לא היה רשאי להשתמש ברכוש הצבא, ולכן לא לקח אותו עמו. אולם, חרב גלית הפלשתי היתה שייכת לדוד מן הדין, שהרי דוד הרג את גלית במלחמה, ועל-פי חוקי המלחמה, מי שהורג אדם במלחמה זוכה בכלים שלו ( שמואל ב ב21 : ויאמר לו אבנר 'נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ' ולא אבה עשהאל לסור מאחריו), ולכן דוד רצה לקחת דווקא אותה. אמנם, דוד לא רצה לספר את כל זה לאחימלך, כדי שלא לחשוף את העובדה שהוא בורח משאול, ולכן לא ביקש דווקא את חרב גלית אלא כל "חנית או חרב"; אך הוא ידע שבעיר הכהנים לא תימצא שום חרב פרט לחרב גלית, ולכן בא דווקא לשם. חז"ל הדגישו את הקפדתו היתרה של דוד על דיני ממונות, גם בזמן מלחמה; ע' בבא קמא ס : " ורבנן - ואיתימא רבה בר מרי – אמרו: גדישים דשעורין ( בדברי הימים א יא,יג ) דישראל הוו, וגדישין דעדשים ( בספר שמואל: שמואל ב כג,יא ) - דפלשתים, וקא מיבעיא להו: מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים? שלחו ליה ( יחזקאל לג,טו ) חבול ישיב רשע גזילה ישלם [ בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות ]: אף על פי שגזילה משלם - רשע הוא; אבל אתה - מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו . "
*
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)