מצוה מהתורה לא לבוא על אישה טמאה בטומאת נידה, זיבה או לידה, שנאמר (ויקרא יח19): ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה שמו בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות איסורי ביאה, פרק ד. בספר החינוך זוהי מצוה רז.
מצוה מהתורה לא לבוא על אישה טמאה בטומאת נידה, זיבה או לידה, שנאמר (ויקרא יח19): ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, בכל זמן, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה שמו בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות איסורי ביאה, פרק ד. בספר החינוך זוהי מצוה רז.