| abstract
| - יש אנשים, שכאשר הם רואים עניים, הם נוטים להאשים אותם במצבם; זוהי תופעה פסיכולוגית ידועה - האשמת הקרבן . יש אנשים שגם מצרפים ל"האשמה" את ה' - הם אומרים "אם ה' עשה אותם עניים, סימן שהם חטאו לו". והמסקנה הטבעית היא "מכיוון שהם אשמים - אפשר 'לעזור' להם להיות יותר עניים; מכיוון שה' הביא עליהם עוני - אפשר 'לעזור' לה' ולפגוע בהם עוד יותר". שני פסוקים בספר משלי יוצאים נגד התפיסה הזאת:
* יד31: “ עֹשֵׁק דָּל, חֵרֵף עֹשֵׂהוּ ; וּמְכַבְּדוֹ, חֹנֵן אֶבְיוֹן "
* יז 5: לֹעֵג לָרָשׁ, חֵרֵף עֹשֵׂהוּ ; שָׂמֵחַ לְאֵיד, לֹא יִנָּקֶה" עושהו " הוא "מי שעשה אותו", מי שיצר וברא את העני, כלומר ה'; אדם שפוגע בעני, וחושב שבכך הוא מכבד את רצונו של ה' שעשה אותו עני, למעשה גורם לפגיעה בכבודו של ה'. מדוע? א. כי המטרה של ה' בכך שעשה את העניים היא, לתת לעשירים הזדמנות לעזור להם, וליצור חברה אנושית מלוכדת, שבה אנשים תלויים זה בזה וקשורים זה לזה בקשרים של חסד ועזרה הדדית. אדם שמנצל את העוני על-מנת לפגוע בעניים פועל נגד המטרה של ה' שעשה את העניים, ובכך פוגע בכבודו.
* דבר דומה אמר רבי עקיבא בויכוחו עם טורנוסרופוס הרשע, המצוטט בתלמוד הבבלי (בבא בתרא י:): וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר"ע: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם. אמר לו [טורנוסרופוס]: אדרבה, זו שמחייבתן לגיהנם! אמשול לך משל למה הדבר דומה- למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו. והלך אדם אחד והאכילו והשקהו. כששמע המלך לא כועס עליו?!?... אמר לו רבי עקיבא: אמשול לך משל למה הדבר דומה- למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו. והלך אדם אחד והאכילו והשקהו. כששמע המלך לא דורון משגר לו?!?... ב. כי כשאנשים אחרים רואים את העניים סובלים ועשוקים, הם לא מבינים את החשיבות והתועלת שבעוני, ומפנים אצבע מאשימה כלפי הבורא שיצר את העוני בעולמו. ג. כי ה' אוהב את האנשים הענוים ומזדהה עמם, ולכן כביכול "נפגע אישית" כשמישהו פוגע בהם: ישעיהו נז15 : " כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו: מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאי ם "
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)