מצוה מהתורה שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה, שנאמר (ויקרא כב9): ומתו בו כי יחללהו, (ויקרא כב10): תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קלד בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות תרומות, פרק ו. בספר החינוך זוהי מצוה רפא.
מצוה מהתורה שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה, שנאמר (ויקרא כב9): ומתו בו כי יחללהו, (ויקרא כב10): תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהמקדש קיים, רק בארץ ישראל. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות לא-תעשה קלד בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות תרומות, פרק ו. בספר החינוך זוהי מצוה רפא.