| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - חושך שבטו שונא בנו, ואהבו שחרו מוסר
- יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור
- אז יקראנני ולא אענה, ישחרנני ולא ימצאנני
- ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
- אם אתה תשחר , אל אל ואל שדי תתחנן
- למנצח על אילת השחר מזמור לדוד
- אם הרגם ודרשוהו, ושבו ושחרו אל
- מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות
- יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר
- ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל
- עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך
- והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך; כי הילדות והשחרות הבל
- נפשי אויתיך בלילה, אף רוחי בקרבי אשחרך , כי כאשר משפטיך לארץ - צדק למדו ישבי תבל
- עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר
- כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ ידוד אלהי צבאות שמו
- המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו
- אלך אשובה אל מקומי, עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני
- אלהים, אלי אתה, אשחרך; צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים
- הן פראים במדבר יצאו, בפעלם משחרי לטרף; ערבה לו לחם לנערים
- אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ידוד יאספך
- ונדעה נרדפה לדעת את ידוד כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ
- על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך, ואמצאך
- ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני, כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני
- ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים
- עורה הנבל וכנור אעירה שחר
- ובא עליך רעה לא תדעי שחרה, ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה, ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי
- אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים
- עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר
|
| abstract
| - שַחַר בלשון התנ"ך, כמו בלשון ימינו, הוא הזמן שמגיע מייד אחרי הלילה - האור הראשון שמגיע לעולם ביום: (בראשית לב25): ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר (ישעיהו נח8): אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ידוד יאספך מאותו שורש מגיע הפועל שִחֵר, שמשמעו - השכים והגיע מוקדם בבוקר עם עלות השחר, או - התנהג כמו השחר, הגיע בין הראשונים: 1.
* (ישעיהו כו9): נפשי אויתיך בלילה, אף רוחי בקרבי אשחרך , כי כאשר משפטיך לארץ - צדק למדו ישבי תבל- ברגע שאני מתעורר ורוחי חוזרת אליי, עם עלות השחר, אני חושב עליך ומתפלל אליך שתעשה משפט בארץ. 1.
* (הושע ה15): אלך אשובה אל מקומי, עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני- ישכימו לחפש אותי מוקדם בבוקר, או יבואו ראשונים לחכות לי; 1.
* (תהילים סג2): אלהים, אלי אתה, אשחרך; צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים- אני הראשון שבא לבקש את פניך 2.
* (תהילים עח34): אם הרגם ודרשוהו, ושבו ושחרו אל 3.
* (איוב ז21): ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני, כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני- גם אם תשכים ותקדים לחפש אותי, לא תוכל למצוא אותי. 4.
* (איוב ח5): אם אתה תשחר , אל אל ואל שדי תתחנן 5.
* (איוב כד5): הן פראים במדבר יצאו, בפעלם משחרי לטרף; ערבה לו לחם לנערים- יוצאים עם שחר לחפש טרף; 6.
* משלי ח17: אני אהביה אהב, ומשחרי ימצאנני - כדי למצוא חכמה, צריך להיות מ"משכימי בית המדרש", מהראשונים שבאים ללמוד עם שחר ( פירוט ). ומצד שני: 7.
* (משלי א28): אז יקראנני ולא אענה, ישחרנני ולא ימצאנני- אלו שהזניחו את הלימודים כשהיו צעירים, יהיה להם קשה ללמוד בעתיד, וגם אם ישכימו ויקדימו לחפש את החכמה, לא יוכלו למצוא אותה. 8.
* (משלי ז15): על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך, ואמצאך- רציתי להיות הראשונה שפוגשת אותך (זה לא היה בשחר אלא בנשף, בערב יום, באישון לילה ואפלה) 9.
* משלי יא27 : שחר טוב יבקש רצון, ודרש רעה תבואנו ( פירוט ) 10.
* (משלי יג24): חושך שבטו שונא בנו, ואהבו שחרו מוסר- מייסר אותו בשחר נעוריו, כשהוא עדיין צעיר (כי כשהוא מבוגר זה כבר מאוחר מדי לייסר אותו). 11.
* (קהלת יא10): והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך; כי הילדות והשחרות הבל- הנעורים, השחר של החיים (ויש אומרים שהוא מהמילה "שחור" = הזמן שבו השיער שחור, כמו בלשון חז"ל "תשחורת"). 1.
* (ישעיהו מז11): ובא עליך רעה לא תדעי שחרה, ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה, ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי- לא תדעי איך לשחר ולקדם את פני הרעה (ויש מפרשים: לא תדעי מהו השחר והמוצא של הרעה, לא תדעי מאיפה היא באה (אבן שושן).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)