abstract
| - עד פרק ד' עסק הספר בהכנות לכניסה לארץ ובמעבר הירדן עצמו. מפרק ו' ואילך יעסוק הספר בסיפורי כיבוש הארץ. בין 2 יחידות-על אלו ניצב פרק ה', ונשאלת השאלה - לאיזה צד הוא שייך: סיכום הכניסה לארץ, או שמא הכנה לכיבוש הארץ? בפרק ה' 3 סיפורים עיקריים: 1. ברית המילה. 2. הפסח ושביתת המן (ברמז - גם מנחת העומר). 3. שר צבא ה' ויהושע. בין 2 הקטעים הראשונים יש קשר. ערל אסור לעשות פסח, ולכן קודמת לפסח מצוות המילה. בנוסף, אחרי המילה אמר ה' ליהושע: "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם" - ומיד עשו פסח! אך האם ישנו קשר בין סיפור שר צבא ה' ויהושע לבין 2 הסיפורים שקדמו לו? ניתן להצביע על רמז אחד. בברית המילה נאמר: "ויעש לו יהושע חרבות צורים". בעניין שר צבא ה' שוב מוזכרת החרב: "וחרבו שלופה בידו", ויהושע שואל: "הלנו אתה, אם לצרינו?" - המזכיר את הצורים. יתכן שזהו עניינו של פרק ה'. בפרק ה' אנו מצפים למצוא הכנות צבאיות של עם ישראל - כלי נשק, מפקדים וכדומה. במקום זאת אנו מוצאים חרבות צורים, המשמשות דווקא למילת העם. מתוך ההשוואה לחרבו של שר צבא ה', אנו מבינים כי במקום כלי נשק והכנות צבאיות, פרק ה' מוסר לנו על ההכנות הרוחניות של העם - ואלו הן שבאמת יעזרו לישראל במלחמה.
|