| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
- והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן ה' לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
- והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לידוד וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
- ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לידוד לפני משכן ידוד דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
- ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה
- כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן ידוד טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
- איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו
- ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו לידוד ונכרת האיש ההוא מעמיו
- איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו
- ואכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
- כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר-יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל-לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲוונוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו; וּבָא אֶל-הַנָּבִיא, לִדְרָשׁ-לוֹ בִי--אֲנִי ה', נַעֲנֶה-לּוֹ בִּי. וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים, וְהִכְרַתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי ; וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה'.
- כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם
- ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר לה' ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
- וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד הוּא-- וְנִכְרְתוּ, לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם ; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, עֲוונוֹ יִשָּׂא. וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב אֶת-אִשָּׁה דָּוָה, וְגִלָּה אֶת-עֶרְוָתָהּ אֶת-מְקֹרָהּ הֶעֱרָה, וְהִוא, גִּלְּתָה אֶת-מְקוֹר דָּמֶיהָ-- וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, מִקֶּרֶב עַמָּם
- וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר
- כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
- ואיש אשר יטמא ולא יתחטא - ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל , כי את מקדש ה' טמא; מי נדה לא זרק עליו, טמא הוא
- שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי
- כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה לידוד ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)