| rdfs:comment
| - המושג המרכזי בפרשת גן-עדן הוא דעת טוב ורע . פירושים רבים ושונים הוצעו למושג הזה. במאמר זה ננסה להבין את משמעות המושג ע"י השוואה בין שני פסוקים:
* (בראשית ג5): כי יודע אלהים, כי ביום אכולכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם כאלהים , יודעי טוב ורע .
* (שמ"ב יד17): כי כמלאך האלהים , כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע , וה' אלהיך יהי עמך . יש שלושה הבדלים משמעותיים בין הפסוקים: הרבה הוגי-דעות במהלך ההסטוריה היו יודעי טוב ורע, כלומר - קבעו עקרונות מוסריים בעזרת השכל האנושי שלהם. ניתן לקרוא עליהם בספר המקיף והתמציתי: הנה כמה דוגמאות (מתוך הספר הנ"ל): ע"ע: פירושים נוספים על דעת טוב ורע .
|
| abstract
| - המושג המרכזי בפרשת גן-עדן הוא דעת טוב ורע . פירושים רבים ושונים הוצעו למושג הזה. במאמר זה ננסה להבין את משמעות המושג ע"י השוואה בין שני פסוקים:
* (בראשית ג5): כי יודע אלהים, כי ביום אכולכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם כאלהים , יודעי טוב ורע .
* (שמ"ב יד17): כי כמלאך האלהים , כן אדוני המלך לשמוע הטוב והרע , וה' אלהיך יהי עמך . יש שלושה הבדלים משמעותיים בין הפסוקים: 1.
* הפסוק הראשון מתאר תכונה של אלהים , והפסוק השני מתאר תכונה של מלאך האלהים . 1.
* הפסוק הראשון מדבר על ידיעה , והפסוק השני מדבר על שמיעה . 1.
* הפסוק הראשון מדבר על טוב ורע כלשהם, והפסוק השני מדבר על הטוב והרע - בה"א הידיעה. לדעתי, הפסוק הראשון מדבר על היכולת לקבוע באופן עצמאי עקרונות מוסריים של טוב ורע. זוהי תכונה של אלהים, שיכול לקבוע בעצמו מהם העקרונות המוסריים שלו. הפסוק השני מדבר על היכולת לשמוע ולהבין את העקרונות המוסריים שקבע ה'. זוהי תכונה של מלאך האלהים, שבזכות קרבתו אל ה' יכול לשמוע את דבריו מקרוב. הרבה הוגי-דעות במהלך ההסטוריה היו יודעי טוב ורע, כלומר - קבעו עקרונות מוסריים בעזרת השכל האנושי שלהם. ניתן לקרוא עליהם בספר המקיף והתמציתי: הנה כמה דוגמאות (מתוך הספר הנ"ל): 1.
* האנוכיים 1.
* התועלתנים 1.
* מוסר של חובות 1.
* מוסר של זכויות 1.
* מוסר של אופי הרבה הוגי-דעות במהלך ההסטוריה ניסו להיות שומעי הטוב והרע, כלומר - ניסו לשמוע ולהבין את העקרונות המוסריים שניתנו ע"י ה'. ניתן לקרוא הסבר לא מקיף ולא ממצה על הנושא הזה בספר הנ"ל . האם כל אדם חייב להיות באחד משני הקצוות? בהחלט לא: ייתכן אדם שמתלבט בין "דעת טוב ורע" לבין "שמיעת הטוב והרע". ייתכן גם אדם שאין לו בכלל עקרונות מוסריים עקביים - לא אנושיים ולא אלהיים - אלא הוא מתנהג בכל מצב בצורה אחרת. זה לדעתי היה מצבו של האדם לאחר שנברא. האדם נברא עם הרבה שכל, ועם בחירה חופשית, אבל - בלי עקרונות מוסריים עקביים. ה' רצה לראות מהו הכיוון שהאדם נוטה אליו: האם האדם נוטה לכיוון הצייתני של "שמיעת הטוב והרע" או לכיוון העצמאי של "דעת טוב ורע". לשם כך נטע ה' בגן-עדן את עץ הדעת-טוב-ורע ואסר על האדם לאכול ממנו.
* אילו האדם היה שומע בקול ה' - הוא היה מראה שהוא נוטה לכיוון של "שמיעת הטוב והרע", כלומר - הוא מוותר על העצמאות המוסרית שלו ומקבל את העקרונות המוסריים של ה'.
* אבל האדם לא שמע בקול ה', ובחר להיות "יודע טוב ורע", כלומר - עצמאי מבחינה מוסרית. ומכיוון שהאדם בחר בעצמאות מוסרית - ה' חייב אותו להיות עצמאי גם מבחינה חומרית: לצאת מגן-עדן ולפרנס את עצמו - בזעת אפיך תאכל לחם. ע"ע: פירושים נוספים על דעת טוב ורע .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)