| rdfs:comment
| - תגובה ל: ירמיהו לו שנכתבה ב22:11:30 21.03.2005 בספר ירמיהו, פרק לו, יש סיפור שממנו אפשר ללמוד הרבה על הכתיבה והקריאה בימי התנ"ך:
* לו 1-2: ויהי בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה; היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה' לאמור: 'קח לך מגילת ספר, וכתבת אליה את כל הדברים אשר דיברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגויים - מיום דיברתי אליך, מימי יאשיהו, ועד היום הזה. ירמיהו התחיל להתנבא כ-22 שנים לפני כן (ע"ע תאריכים בספר ירמיהו); במשך 22 שנים, ירמיהו ניבא בעל-פה, וזכר בעל-פה את כל נבואותיו, וכתב אותן רק כאשר ה' ציווה עליו בפירוש! מטרת הכתיבה מפורשת בפסוק הבא -
* לו 3-7: "'... אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנוכי חושב לעשות להם - למען ישובו איש מדרכו הרעה, וסלחתי לעוונם ולחטאתם'. ויקרא ירמיהו את ברוך בן נרייה; ויכתוב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי ה' אשר דיבר אליו - על מגילת ספר. ויצווה יר
|
| abstract
| - תגובה ל: ירמיהו לו שנכתבה ב22:11:30 21.03.2005 בספר ירמיהו, פרק לו, יש סיפור שממנו אפשר ללמוד הרבה על הכתיבה והקריאה בימי התנ"ך:
* לו 1-2: ויהי בשנה הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה; היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת ה' לאמור: 'קח לך מגילת ספר, וכתבת אליה את כל הדברים אשר דיברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגויים - מיום דיברתי אליך, מימי יאשיהו, ועד היום הזה. ירמיהו התחיל להתנבא כ-22 שנים לפני כן (ע"ע תאריכים בספר ירמיהו); במשך 22 שנים, ירמיהו ניבא בעל-פה, וזכר בעל-פה את כל נבואותיו, וכתב אותן רק כאשר ה' ציווה עליו בפירוש! מטרת הכתיבה מפורשת בפסוק הבא -
* לו 3-7: "'... אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנוכי חושב לעשות להם - למען ישובו איש מדרכו הרעה, וסלחתי לעוונם ולחטאתם'. ויקרא ירמיהו את ברוך בן נרייה; ויכתוב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי ה' אשר דיבר אליו - על מגילת ספר. ויצווה ירמיהו את ברוך לאמור 'אני עצור - לא אוכל לבוא בית ה'. ובאת אתה וקראת במגילה אשר כתבת מפי את דברי ה' באוזני העם, בית ה' - ביום צום; וגם באוזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם. אולי תיפול תחינתם לפני ה', וישובו איש מדרכו הרעה ; כי גדול האף והחמה, אשר דיבר ה' אל העם הזה. ": הכתיבה לא נועדה לזיכרון (ירמיהו זכר גם בלי לכתוב); הכתיבה נועדה להשפיע על בית יהודה. כנראה, אנשים מושפעים יותר מדברים שנקראים מתוך טקסט כתוב, מאשר מדיבור בעל-פה. ולאחר שברוך בן נריה קרא את הדברים לפני השרים -
* לו 17-18: ואת ברוך שאלו לאמור 'הגד נא לנו - איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו?' ויאמר להם ברוך 'מפיו יקרא אליי את כל הדברים האלה, ואני כותב על הספר בדיו': השרים התפלאו מאד על הכתיבה - מכאן ניתן להסיק שהכתיבה בכלל היתה נדירה באותו זמן - המידע הועבר בעל-פה, הכתיבה כנראה דרשה השקעה רבה, ורק דברים חשובים במיוחד נכתבו; העובדה שברוך טרח וכתב את נבואותיו של ירמיהו מראה על החשיבות הרבה שייחס להן, ולכן גם השרים התייחסו אליו ברצינות. וגם אחרי הכתיבה הראשונה נשארו נבואות בעל-פה, כפי שניתן ללמוד מהפסוק שנאמר אחרי שהמגילה הראשונה נשרפה -
* לו 32: וירמיהו לקח מגלה אחרת, ויתנה אל-ברוך בן-נריהו הספר, ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל-דברי הספר אשׁר שׂרף יהויקים מלך-יהודה באשׁ, ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה; כשירמיהו ראה, שהדברים הראשונים שכתב השפיעו רק על השרים ולא על המלך, הוא החליט לכתוב אותם שוב, ולהוסיף נבואות נוספות שעד אז נשמרו בזכרונו בעל-פה, כדי לחזק את ההשפעה. האם הזיכרון הטוב של ירמיהו היה יוצא-דופן? לא בטוח; ייתכן שבאותו זמן, בגלל הקושי הטכני שבכתיבה, השתמשו כולם בזיכרון כתחליף לכתיבה, ולכן היה להם זיכרון טוב. ע"ע לימוד תורה - בעל-פה או בכתב
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)