rdfs:comment
| - [חלק גדול מהפירושים כאן הם ע"פ מלבי"ם, אך לא כולם] השיר המופיע בתהלים סח, מתאר מלחמה שהתרחשה בכמה מקומות הנמצאים במרחקים גדולים זה מזה:
* מצד אחד - נזכר בו "סיני" (סח9, סח18) - מדרום-מערב לארץ ישראל;
* מצד שני - נזכר בו הר "בשן" (סח16, סח23) - מצפון-מזרח לארץ ישראל (ליד הגולן של ימינו);
* ומצד שלישי - נזכרו בו "מצולות ים" (סח23). נראה, שהשיר מדבר על מלחמה, שבה תקפו את עם-ישראל עמים שונים בחזיתות שונות - מאזור חצי-האי סיני, מאזור הגולן ואולי גם מהים [בדומה לכמה ממלחמותיה של מדינת-ישראל בימינו]. הפסוקים בשיר מתחלקים לכמה סוגים:
|
abstract
| - [חלק גדול מהפירושים כאן הם ע"פ מלבי"ם, אך לא כולם] השיר המופיע בתהלים סח, מתאר מלחמה שהתרחשה בכמה מקומות הנמצאים במרחקים גדולים זה מזה:
* מצד אחד - נזכר בו "סיני" (סח9, סח18) - מדרום-מערב לארץ ישראל;
* מצד שני - נזכר בו הר "בשן" (סח16, סח23) - מצפון-מזרח לארץ ישראל (ליד הגולן של ימינו);
* ומצד שלישי - נזכרו בו "מצולות ים" (סח23). נראה, שהשיר מדבר על מלחמה, שבה תקפו את עם-ישראל עמים שונים בחזיתות שונות - מאזור חצי-האי סיני, מאזור הגולן ואולי גם מהים [בדומה לכמה ממלחמותיה של מדינת-ישראל בימינו]. הפסוקים בשיר מתחלקים לכמה סוגים:
* פסוקים שבהם מדבר על ה' בגוף שלישי, למשל יקום אלהים יפוצו אויביו (סח2); פסוקים אלה כתובים, ברובם, בזמן עתיד.
* פסוקים שבהם המשורר פונה אל אנשים אחרים, למשל שירו לאלהים זמרו שמו (סח4);
* פסוקים שבהם המשורר פונה אל ה' בגוף שני, למשל אלהים, בצאתך לפני עמך... (סח4); פסוקים אלה כתובים, ברובם, בזמן עבר.
* פסוקים שבהם ה' מדבר, למשל אמר ה' מבשן אשיב... (סח23). ייתכן, שהשיר שלפנינו מורכב מכמה שירים שונים: הפסוקים מסוג א+ב, שייכים לשיר שנכתב לפני המלחמה, ומבטא את בטחונו של המשורר בישועת ה'; והפסוקים מסוג ג+ד, שייכים לשיר שנכתב אחרי המלחמה, ומתאר את המלחמה והישועה. המשורר בחר להציג את שני השירים זה לצד זה, כדי להדגיש את הקשר ביניהם - איך הבטחון בישועת ה' לפני המלחמה, התברר כמוצדק לאחר המלחמה. אולם, במאמר זה נפרש את השיר לפי הסדר, בלי להפריד בין פסוקים ששייכים (אולי) לשירים שונים.
|