[ירמיהו נא] בנבואה הראשונה בבל נענשת על כך שהיא הפילה חללים רבים בישראל ובעמים – " גם לבבל נפלו חללי כל הארץ. פליטים מחרב הלכו... " (פשעי מלחמה). בנבואה השניה בבל נענשת (נראה לי) על דברי הגאווה וההתרברבות שלה: " ואיבד ממנה קול גדול ; והמו גליהם כ מים רבים ... שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגיבוריה... " {ע' גם במאמר " המים, האוצרות והאדם ". נראה משם שבבל התגאתה במים הרבים שהיו לה ובאדם הרב שמילא אותה.} לכן: 1. בנבואה הראשונה מודגש שחללי בבל ייפלו – כעונש על החללים שהיא הפילה. אבל בנבואה השניה מודגש הקול (האנקה) שהחללים ישמיעו – כעונש על ה"קול גדול" שהשמיעה בבל.
[ירמיהו נא] בנבואה הראשונה בבל נענשת על כך שהיא הפילה חללים רבים בישראל ובעמים – " גם לבבל נפלו חללי כל הארץ. פליטים מחרב הלכו... " (פשעי מלחמה). בנבואה השניה בבל נענשת (נראה לי) על דברי הגאווה וההתרברבות שלה: " ואיבד ממנה קול גדול ; והמו גליהם כ מים רבים ... שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגיבוריה... " {ע' גם במאמר " המים, האוצרות והאדם ". נראה משם שבבל התגאתה במים הרבים שהיו לה ובאדם הרב שמילא אותה.} לכן: 1. בנבואה הראשונה מודגש שחללי בבל ייפלו – כעונש על החללים שהיא הפילה. אבל בנבואה השניה מודגש הקול (האנקה) שהחללים ישמיעו – כעונש על ה"קול גדול" שהשמיעה בבל. 2. בשתי הנבואות נזכרים השמיים. בנבואה הראשונה נזכר שהשמיים (וגם כל שאר העולם) שמחים על מפלת בבל – כי בבל גרמה נזק גדול לעולם באכזריותה הרבה. בנבואה השניה השמיים מסמלים את הגאווה ואת הבטחון המופרז של בבל – בבל חשבה שהיא בשמיים. 3. בנבואה הראשונה בבל נענשת על עבירות חברתיות -- "בין אדם לחברו". לכן העונש מתבצע ע"י בני אדם – שודדים שיבואו מהצפון. אבל בנבואה השנייה בבל נענשת על עבירות רוחניות – "בין אדם למקום". לכן העונש מתבצע ע"י מלאכים – " מאיתי יבואו שודדים לה " {לפי דעת-מקרא (נדמה לי) הנביא בא להגיד, שאפילו אם בבל תצליח לעלות לשמיים זה לא יעזור לה – כי ה' נמצא מעל השמיים והוא ישלח "מאיתו" שודדים שישמידו אותה}.