| rdfs:comment
| - ופירש מהרח"א בספר "ישרש יעקב", שהמחלוקת היא - האם פירוש המילה "כל" בפסוק זה היא "רק כשכל הלב מוגבה, אז זו תועבה" (דעת רב), או שפירושה הוא "אפילו גאוה כלשהי היא תועבה" (דעת ר' נחמן בר יצחק). {גם בערובין נה. דרשו את הפסוק "לא בשמים היא" (דברים ל12) בשתי דרכים: רבא אמר - לא תימצא במי שמגביה דעתו עליה בשמים, ור' יוחנן סבר - לא תימצא בגסי הרוח. וייתכן, שרבא סבר כמו רב, שלתלמיד חכם מותר שתהיה קצת גאוה, רק שאסור לו להגביה את ליבו עד השמיים. ור' יוחנן סבר כר' נחמן בר יצחק, שאסורה אפילו גאוה כלשהי, כי גם גאוה כלשהי מהווה "פלישה" לתחומו של הקב"ה (ה"שמיים"), שנאמר עליו "גאות לבש"}.
|
| abstract
| - ופירש מהרח"א בספר "ישרש יעקב", שהמחלוקת היא - האם פירוש המילה "כל" בפסוק זה היא "רק כשכל הלב מוגבה, אז זו תועבה" (דעת רב), או שפירושה הוא "אפילו גאוה כלשהי היא תועבה" (דעת ר' נחמן בר יצחק). {גם בערובין נה. דרשו את הפסוק "לא בשמים היא" (דברים ל12) בשתי דרכים: רבא אמר - לא תימצא במי שמגביה דעתו עליה בשמים, ור' יוחנן סבר - לא תימצא בגסי הרוח. וייתכן, שרבא סבר כמו רב, שלתלמיד חכם מותר שתהיה קצת גאוה, רק שאסור לו להגביה את ליבו עד השמיים. ור' יוחנן סבר כר' נחמן בר יצחק, שאסורה אפילו גאוה כלשהי, כי גם גאוה כלשהי מהווה "פלישה" לתחומו של הקב"ה (ה"שמיים"), שנאמר עליו "גאות לבש"}.
* דברים יא11: לעבדו בכל לבבכם: ע"פ חז"ל, עבודה שבלב - זו תפילה. מכאן, יש שתי אפשרויות להבין את הפסוק:
* התפילה מתקבלת רק אם אדם מתפלל בכל ליבו ממש, בלי שום מחשבות זרות.
* התפילה מתקבלת גם אדם מתפלל בחלק כלשהו מליבו. ע"פ רש"י (סוטה ה., ד"ה "כבשר"), תפילתם של גסי הרוח אינה נשמעת. ע"פ החיד"א, הסיבה היא, שמי שיש בו גסות הרוח - בהכרח מפרש את הפסוק "תועבת ה' כל גבה לב" כרב - "רק כשכל הלב מוגבה, זו תועבה". ולכן, הוא חייב לפרש גם את הפסוק "לעבדו בכל לבבכם" באותו אופן - שצריך להתפלל בכל הלב ממש, בלי שום פניות. ומכיוון שזה בלתי אפשרי, תפילתו אינה נשמעת. אבל הענו, שאין בו ריח גאוה, יכול לפרש את הפסוק "תועבת ה' כל גבה לב" כר' נחמן בר יצחק, "אפילו אם יש בלב גבהות כלשהי - זו תועבה", ואז הוא יכול לפרש גם את הפסוק "לעבדו בכל לבבכם" - שהתפילה מתקבלת גם אם האדם מתפלל בחלק כלשהו מליבו, ואז תפילתו נשמעת... {מתוך "ראש דוד", פרשת ניצבים}
|