| rdfs:comment
| - אתם הולכים ברחוב ופתאום רואים אנשים נאבקים. האם אתם צריכים להתערב ולהפריד ביניהם? על-פי פסוק אחד נראה שלא:
* משלי כו17 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו ( פירוט בהמשך ) אולם, על-פי שלושה פסוקים אחרים נראה קצת אחרת: אם אנחנו רואים שני אנשים שהסתכסכו ביניהם והתחילו לריב, ולכל אחד מהם יש חלק באשמה - אין טעם שננסה להתערב ולגלות מי התחיל, מי אשם יותר וכו'; זה לא ענייננו וזה רק יגרום לנו נזק. אולם, אם אנחנו רואים אדם שהוא בבירור תם = שלם ואין כל פגם בהתנהגותו, ואדם אחר תוקף אותו על לא עוול בכפו - מצוה להתערב כפי יכולתנו, ולהגן על התמים - כפי שעשה משה רבנו בנעוריו ( שמות ב ), וכפי שתבע ירמיהו:
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת
- מעוז לתם דרך ה', ומחתה לפעלי און
- כי ישרים ישכנו ארץ, ותמימים יותרו בה
- לבד ראה זה מצאתי, אשר עשה האלהים את האדם ישר , והמה בקשו חשבנות רבים
- כה אמר ה': עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה
- מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו
- יצפון לישרים תושיה היא עצת התורה, וישבר מידותיו לפי התורה... התם ... אפשר שייכשל שלא במתכוון, והוא צריך למגן להגין עליו שלא ייכשל, לכן אומר מגן להולכי תם ... ההולך בדרך התורה, כלומר שיושב ולומד, יש לפניו דרכים הרבה... והם רק ליחידי סגולה שתורתם אומנותם, והם צריכים שמירה רבה ומעולה... הרודפים אחר המצוות, והם הולכים בדרך גדול ופתוח... אין צריך שמירה כל-כך מן היצר הרע, וגם היצר הרע עצמו אינו מתגרה כל-כך בהם, לכן כתיב ישמור
- הנה המישרים אורחותיהם אל התמימות תהיה להם דרך ה' במצות התורה מעוז וחוזק לשמור דרכם אשר יכוונו ההליכה אליה, כי בזה ישלם להם באופן שלם מה שיכוונו אליו מהתמימות; ואולם לפועלי און תהיה דרך ה' למחתה , כי היא מתנגדת בתכלית מה שאפשר למה שיכוונו אליו מהשקר והעול והחמס
- לנצור ארחות משפט - שעל ידה ינצרו ארחות משפט, והוא דרך חסידיו ישמור - שלא יכשלו
- דרך ה' הוא לחוזק לאיש תם בעבור כי הלך בו והיא למחתה ושבר לפועלי האון על אשר לא הלכו בו, רוצה לומר: מלמדת זכות על התם וחובה על הרשעים
- : ההולך תום הוא מי שמעשה צדקתו קבועים תמיד על דרך אחד בלי פניה ובלי השתנות, והגם שמצד עצמם לא יתמוטטו מצדקתם בשום פעם, שזה גדר התם, בכ"ז יצוייר שימצאו מכשול מצד הדרך - אם שלא ידעו הדרך, או שנמצא בו אבני מכשול, כי התם אינו ישר, ויוכל להיות שייכשלו ע"י מסיתים או רעות הזמן, או ע"י טעות ושגיאה, וה' מגן להם מכל סיבה חיצונית וישמור דרכם ממכשול
- יצפון לישרים תושיה = גנזה הקדוש ברוך הוא אצלו ששה ועשרים דורות, עד שנתנה לדור המדבר
- ה' הסתיר רזי התורה ושמרם לתת לישרים בליבותם, ומגן הוא להולכי תום להצילם ממכשול הטעות... להשכילו לשמור ארחות משפט, כי הוא ישמור דרך חסידיו לבל יטו מדרך האמיתי
- עצמה תלמד זכות את - זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר: עצמה תוליך את בעל בדרך להכשל בה
- בית דוד כה אמר ה': דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם
- רגלי חסידו ישמר , ורשעים בחשך ידמו; כי לא בכח יגבר איש
- הדבר תלוי מאוד בנסיבות, כמו כמעט כל דבר בענייני בין אדם לחבירו. אם ההנחה היא שהריב קיים והמתח הוא תמידי – יש צורך לפייס בדיוק כמו שכתבת. אם ההנחה היא שעבר כבר הרבה זמן ומדובר בהקמת ארי מרבצו – יותר טוב שלא לומר דבר. '''
- כמו , הנה הוא גורם לעצמו נשיכת הכלב - כן המתמלא וזעם ולכעוס כי כאשר יוזק בדבר הזה - הוא גרם לעצמו
- יסוד זה עומד בבסיס תשובות רבות באתר לשאלות המבקשות לשוב ולתקן עבירות לשון הרע, ושואלות האם לספר בפנים למישהו על כך שנאמר עליו לשון הרע. גם כאן, הדבר תלוי בנסיבות ובתוצאות שתתעוררנה מכך
- מגן הוא להולכי תום , כלומר, והיא תהיה לך למגן
- חכמתו. והמאמרים מקבילים:
- יגעת ומצאת - תאמין
- ה' מייעד למתנהגים ביושר את ההצלחה , וה' מגן על המתהלכים בתמימות ; כדי לשמור על דרכי הצדק , ועל אורח חיי שומרי מצוותיו ישגיח ה'
- : שהישרים ינצרו ארחות הנהגת ה' בעולמו שהוא כפי המשפט, כמו המעשים שנעשו במצרים להכות את המצרים ולהוציא את ישראל, שהיו כפי משפטי ה' ושכרו ועונשו, וזימן מעשים אלה אל הישרים שעמדו בדור ההוא, שהם משה ואהרן, שהם היו שלוחי הנהגתו לנצור ארחות משפטו ,
- חוץ מהמעשים הכוללים שברא ה' בששת ימי הבריאה, הכין מעשים שיעשו בכל דור ודור כפי חקי החכמה לצורך ההנהגה ההשגחיית שתתחדש בכל דור לפי מעשה הדור ההוא, ומעשים האלה נקראו בשם תושיה, כי הם מוגבלים לפי חכמתו לצורך ההשגחה והשכר והעונש. ומעשים אלה יצאו לפועל ע"י הישרים שימצאו בדור ההוא [שגדר הישרים שהולכים בבינתם ובמעשיהם בדרך ישר, והם גדולים מצדיקים]. כמו שאמרו במדרש: "יוסף היה מזומן לפרנס, משה היה מזומן לגאולה". ועל-זה אמר שה' יצפון תושיה לישרים שעתידים לעמוד בעולם, הכין לפניהם מעשים שיפעלו בימיהם כפי חוקי
|
| abstract
| - אתם הולכים ברחוב ופתאום רואים אנשים נאבקים. האם אתם צריכים להתערב ולהפריד ביניהם? על-פי פסוק אחד נראה שלא:
* משלי כו17 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו ( פירוט בהמשך ) אולם, על-פי שלושה פסוקים אחרים נראה קצת אחרת:
* משלי י29: מעוז לתם דרך ה', ומחתה לפעלי און - לפי אחד הפירושים הכוונה היא, שדרכו של ה' היא לשמור על התמימים, ומכיוון שיש מצוה ללכת בדרכי ה' - גם אנחנו חייבים להגן על אנשים תמימים מפני אנשים שתוקפים אותם, ואסור להתעלם מכך.
* משלי ב7: וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - לפי אחד הפירושים , הכוונה היא, שה' מגן על ההולכים בדרך תמה.
* משלי יג6: צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת - לפי אחד הפירושים הכוונה היא, שדרכו של הצדיק היא לשמור על האנשים שדרכם תמימה, ומכיוון שכולנו רוצים להיות צדיקים - גם אנחנו צריכים ללכת בדרך זו. נראה לי, שמילת המפתח בפסוקים האלה היא תם ( = שלם וחף מכל פשע ) . אם אנחנו רואים שני אנשים שהסתכסכו ביניהם והתחילו לריב, ולכל אחד מהם יש חלק באשמה - אין טעם שננסה להתערב ולגלות מי התחיל, מי אשם יותר וכו'; זה לא ענייננו וזה רק יגרום לנו נזק. אולם, אם אנחנו רואים אדם שהוא בבירור תם = שלם ואין כל פגם בהתנהגותו, ואדם אחר תוקף אותו על לא עוול בכפו - מצוה להתערב כפי יכולתנו, ולהגן על התמים - כפי שעשה משה רבנו בנעוריו ( שמות ב ), וכפי שתבע ירמיהו:
* (ירמיהו כא12): בית דוד כה אמר ה': דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם
* (ירמיהו כב3): כה אמר ה': עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)