| Attributes | Values |
|---|
| rdfs:label
| |
| rdfs:comment
| - הפועל "תקע כף" נזכר בתנ"ך, בדרך כלל, כמקביל ל"ׂעָרַב": 1.
* (משלי ו1): בני אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפיך 2.
* (משלי יא15): רע ירוע כי ערב זר, ושנא תקעים בוטח 3.
* (משלי יז18): אדם חסר לב תוקע כף , ערב ערבה לפני רעהו 4.
* (משלי כב26): אל תהי בתקעי כף , בערבים משאות 5.
* (איוב יז3): שימה נא ערבני עמך, מי הוא לידי יִתָּקֵע כדי להבין את משמעותו המדוייקת, נפרק אותו למרכיביו: תקע = הכניס וקבע בחוזקה, כמו תקיעת יתד באדמה (ישעיהו כב23): ותקעתיו יתד במקום נאמן, והיה לכסא כבוד לבית אביו.
|
| dcterms:subject
| |
| dbkwik:resource/20JiKDt5K_tKz2tpfckXCw==
| - משלי יא15
- איוב יז3
- משלי כב26
- משלי יז18
- משלי ו1
- ישעיהו כב23
- משלי לא19-20
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - יש שני מיני ערבות: א' ערב סתם, שאם לא ישלם הלווה ישלם הוא; והב' הוא הנקרא שלוף דוץ , והוא ערב קבלן... שנכנס בכף ממש, שמכניס עצמו שישלם הוא...
- רע ירוע כי ערב זר, ושנא תקעים בוטח
- ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון
- אדם חסר לב תוקע כף , ערב ערבה לפני רעהו
- ותקעתיו יתד במקום נאמן, והיה לכסא כבוד לבית אביו
- בני אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפיך
- אל תהי בתקעי כף , בערבים משאות
- שימה נא ערבני עמך, מי הוא לידי יִתָּקֵע
|
| dbkwik:he.judaism/...iPageUsesTemplate
| |
| dbkwik:resource/5kkGci9JqlOCY9V-xqb9WA==
| |
| abstract
| - הפועל "תקע כף" נזכר בתנ"ך, בדרך כלל, כמקביל ל"ׂעָרַב": 1.
* (משלי ו1): בני אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפיך 2.
* (משלי יא15): רע ירוע כי ערב זר, ושנא תקעים בוטח 3.
* (משלי יז18): אדם חסר לב תוקע כף , ערב ערבה לפני רעהו 4.
* (משלי כב26): אל תהי בתקעי כף , בערבים משאות 5.
* (איוב יז3): שימה נא ערבני עמך, מי הוא לידי יִתָּקֵע כדי להבין את משמעותו המדוייקת, נפרק אותו למרכיביו: תקע = הכניס וקבע בחוזקה, כמו תקיעת יתד באדמה (ישעיהו כב23): ותקעתיו יתד במקום נאמן, והיה לכסא כבוד לבית אביו. כף = קצה היד, סמל למעשי האדם ורכושו (משלי לא19-20): ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון. התוקע כף מכניס את כף-ידו בחזקה לתוך כף-ידו של רעהו, וכך - באופן סמלי - משעבד את מעשיו ורכושו לאלה של רעהו. הביטוי העיקרי של שיעבוד זה הוא בהלוואה: התוקע כף לתוך כפו של המלוה או הלווה למעשה לוקח אחריות מלאה על החזר החוב - הוא צריך לוודא שהחוב יחזור לבעליו, וכל מעשיו ורכושו משועבדים לכך.
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)