| rdfs:comment
| - בלשון ימינו, לשורש "פרע" יש שתי משמעויות מנוגדות: א. הסרת המגבלות - כמו בפועל "התפרע" (התנהג בצורה שלוחת-רסן), וגם בשער "פרוע" (ללא סדר), ובמעשי-"פרעות" (הרג ורצח ללא מעצורים) ב. הגבלה - כמו בפועל "הפריע". נראה לי, שבלשון המקרא, המשמעות המקורית היא משמעות א - השורש פרע דומה לשורשים פרא, פרד, פרט, פרכ, פרמ, פרס, פרצ, פרק, פרר, פרשׂ, שלכולם יש משמעות של שבירה, פתיחה ושחרור. שער פרוע = שער משוחרר, ללא מעצורים: עם פרוע = עם שפרק עול: פריעה = פריקת עול: הפרעה = גרימה לפריצת מסגרות ופריקת עול: פרעות = התנהגות חסרת-מעצורים:
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - והצרוע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא
- אני ה' דברתי באה ועשיתי, לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם; כדרכיך וכעלילותיך שפטוך, נאם ד' ה'
- וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו את ראשיהם
- וירא משה את העם כי פָרֻע הוא, כי פְרָעֹה אהרן לשמצה בקמיהם
- אראל: איך זה מסתדר עם "ראשו יהיה פרוע" ועם "גדל פרע שער ראשו", והרי במקרים אלה דווקא שער ארוך הוא המצב הרצוי? '''
לגבי "בפרוע פרעות בישראל" - נראה לי שהפירוש "כשעם ישראל התפרע" מתאים יותר, שהרי כל הפסוק עוסק בהתנהגותו של עם ישראל, וגם חלק גדול מהשירה עוסק בנושא זה - השתמטות לעומת התנדבות.
- ויאמר אלהם מלך מצרים 'למה, משה ואהרן, תפריעו את העם ממעשיו? לכו לסבלתיכם!'
- ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו: 'ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו...'
- כי הכניע ה' את יהודה בעבור אחז מלך ישראל, כי הפריע ביהודה ומעול מעל בה'
- אשכיר חצי מדם, וחרבי תאכל בשר; מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב
- והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים - את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם
- בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם - ברכו ה'
- כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו; עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה, גדל פרע שער ראשו
- והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע את ראש האשה, ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים
- פרעהו , אל תעבר בו, שטה מעליו ועבור!
|
| abstract
| - בלשון ימינו, לשורש "פרע" יש שתי משמעויות מנוגדות: א. הסרת המגבלות - כמו בפועל "התפרע" (התנהג בצורה שלוחת-רסן), וגם בשער "פרוע" (ללא סדר), ובמעשי-"פרעות" (הרג ורצח ללא מעצורים) ב. הגבלה - כמו בפועל "הפריע". נראה לי, שבלשון המקרא, המשמעות המקורית היא משמעות א - השורש פרע דומה לשורשים פרא, פרד, פרט, פרכ, פרמ, פרס, פרצ, פרק, פרר, פרשׂ, שלכולם יש משמעות של שבירה, פתיחה ושחרור. שער פרוע = שער משוחרר, ללא מעצורים:
* (יחזקאל מד20): וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו את ראשיהם- שער פרוע הוא שער משולח, שער שמשחררים אותו לגדול בלי הגבלה; הכהנים לא יגלחו את ראשם לגמרי, אך גם לא יגדלו שער "פרע", אלא יסתפרו כך שהשער שלהם יהיה בגודל ממוצע.
* (ויקרא כא10): והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים - את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם- גם בתורה נאסר על הכהן הגדול לשחרר את שערו ולתת לו לגדול "בפראות".
* (ויקרא י6): ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו: 'ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו...'- משה אסר על אהרן ובניו להתאבל; פריעת שער (=גידול שער ללא הגבלה) הוא מנהג אבלוּת ידוע המקובל גם היום.
* (ויקרא יג45): והצרוע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא- גם כאן זהו מנהג אבלות.
* (במדבר ו5): כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו; עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה, גדל פרע שער ראשו
* (במדבר ה18): והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע את ראש האשה, ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים- כאן, ע"פ חז"ל "פריעת הראש" משמעה הסרת כיסוי-הראש המגביל את השער, במטרה לבזות את האישה ולהראות לכולם שהיא אינה צנועה. עם פרוע = עם שפרק עול:
* (שמות לב25): וירא משה את העם כי פָרֻע הוא, כי פְרָעֹה אהרן לשמצה בקמיהםאהרן, שעשה את העגל, גרם לעם "להתפרע", לפרוק מעליהם את עול המצוות ולהתנהג בצורה חסרת-מעצורים (ע"ע שמצ ). פריעה = פריקת עול:
* (משלי ד15): פרעהו , אל תעבר בו, שטה מעליו ועבור!- פרוק את העול הכבד של דרך הרשעים, תשתחרר מהרשע (ע"ע שינה מתוקה ).
* משלי כט18: באין חזון יפרע עם, ושמר תורה אשרהו - כשאין נביא הרואה חזונות, האנשים מתנהגים בצורה פרועה ופורקים עול ( פירוט ).
* (שופטים ה2): בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם - ברכו ה'- בזמן שרוב בני-ישראל פרקו מעליהם את עול השירות בצבא ולא רצו לבוא למלחמה, יש לברך את ה' על כך שלפחות חלק מהעם התנדב (ההתנדבות לבוא למלחמה תופסת מקום חשוב בשירת דבורה).
* (יחזקאל כד14): אני ה' דברתי באה ועשיתי, לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם; כדרכיך וכעלילותיך שפטוך, נאם ד' ה'- לא אפרוק את העול שאני רוצה לתת עליכם (והמפרשים פירשו: לא אבטל את הגזירה). הפרעה = גרימה לפריצת מסגרות ופריקת עול: 1.
* (שמות ה4): ויאמר אלהם מלך מצרים 'למה, משה ואהרן, תפריעו את העם ממעשיו? לכו לסבלתיכם!'- פרעה חושש, שדיבוריהם של משה ואהרן על שיחרור יגרמו לבני-ישראל "להתפרע", כלומר - לפרוק מעליהם את עול עבודתם, ולהתנהג כבני חורין. 2.
* (דברי הימים ב כח19): כי הכניע ה' את יהודה בעבור אחז מלך ישראל, כי הפריע ביהודה ומעול מעל בה'- אחז התיר את כל העבירות, גרם לבני ישראל "להתפרע". פרעות = התנהגות חסרת-מעצורים: 1.
* (דברים לב42): אשכיר חצי מדם, וחרבי תאכל בשר; מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב- ה' ייקח את דמם ובשרם של האויבים, כנקמה על דם חללי-ישראל ושבוייהם שהם שפכו, וכנקמה על התנהגותם הפרועה וחסרת-המעצורים כאויבי-ישראל (ע' רש"י). פריעת מוסר = פריקת עול המוסר, שילוח דברי-המוסר "לכל הרוחות", התעלמות מוחלטת מדברי ביקורת .
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)