| abstract
| - תגובה ל: יחסי מין מותרים ואסורים שנכתבה ב16:38:07 04.01.2005
*
* בסנהדרין עד הסיקו, שגם אם מאיימים על האדם במוות - אסור לו לרצוח, או לאנוס במצב של גילוי עריות (בנוסף לכך, אסור לו גם לעבוד אלילים, אך זה נובע מפסוק אחר - מהפסוק " ואהבת את ה' אלהיך... בכל נפשך "). דין זה של "ייהרג ואל יעבור" אינו נובע מחומרת העבירות: יש עבירות חמורות לא פחות, שעליהן נאמר "יעבור ואל ייהרג", למשל חילול שבת (ולפי דעה אחת, שלא התקבלה להלכה, "יעבור ואל ייהרג" אפילו על עבודה זרה, שהיא בוודאי איסור הרבה יותר חמור מגילוי עריות). הסיבה לדין "ייהרג ואל יעבור" בתחומים אלה הוא, שברצח ובגילוי עריות יש גם אדם אחר שנפגע מכך, ואין לנו זכות להחליט שהחיים שלנו חשובים יותר מחייו של הנרצח, או מכבודה של הנאנסת.
* בסנהדרין עה אמרו, שגם אם האדם חולה מרוב אהבה לאישה מסוימת, והדרך היחידה שלו להתרפא היא לשכב איתה - אין מחייבים את האישה לשכב איתו, ושוב הסיבה היא הפגם שנגרם בכך לאישה. במקרה זה, אין מחייבים את האישה אפילו לעשות מעשים קלים יותר, שאין בהם איסור מיתה מן התורה, אך עדיין יש בהם פגם וקלון לאישה ולמשפחתה. ניתוח של הסיפור נמצא במאמר למות מרוב אהבה . = נספח: ציטוטים מהקטעים הרלבנטיים בתלמוד ( פירושי רש"י בסוגריים ):
* == א. מתי מותר להרוג אדם שמתכוון לעבור עבירה? == סנהדרין עג.-עג: - [ ] משנה: ואלו הן שמצילין אותן ( מן העבירה ) בנפשן ( ניתנו ליהרג לכל אדם כדי להצילן מן העבירה ) הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר הנערה המאורסה; אבל הרודף אחר בהמה ( לרבעה ) , והמחלל את השבת, ועובד עבודת כוכבים - אין מצילין אותן בנפשן ( שלא ניתן להצילו בנפשו אלא מדבר שהוא ערוה ויש בה קלון ופגם לנרדף, כגון זכר, ונערה המאורסה ) . גמרא: תנו רבנן [ספרא קדושים פרשה ב משנה ח] : מניין לרודף אחר חבירו להרגו שניתן להצילו בנפשו?... אתיא בקל וחומר מנערה המאורסה: מה נערה המאורסה שלא בא אלא לפוגמה ( לביישה ולזלזלה ) אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו ( כדילפינן לקמן מ' ואין מושיע לה ' ) - רודף אחר חבירו להרגו על אחת כמה וכמה.. דב י רבי תנא: הקישא הוא ( שהוקש רוצח לנערה המאורסה ) (דברים כב,כו) " [ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות] כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש [כן הדבר הזה]" ... הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מקיש רוצח לנערה המאורסה: מה נערה המאורסה ניתן להצילה ( מן העבירה ) בנפשו - אף רוצח ניתן להצילו בנפשו ... ... ונערה מאורסה גופה מנלן? כדתנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: (דברים כב,כז) [כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה] ואין מושיע לה ( ומדקאמר ' אין מושיע ' מכלל דבעיא תשועה: ) הא יש מושיע לה - בכל דבר שיכול להושיע. ... תנו רבנן: אחד הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר נערה המאורסה, ואחר חייבי מיתות בית דין, ואחר חייבי כריתות ( של עריות, דאיכא עבירה ופגם... ) - מצילין אותן בנפשו; אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ( 'אלמנה לכהן גדול': כהן גדול הרודף אלמנה לאונסה: אף על פי שיש שם פגם, דקא משוי לה 'חללה' ) - אין מצילין אותן בנפשו ( כדמפרש לקמן: דחייבי לאוין אין ניתנין להציל בנפשם ) נעבדה בה עבירה ( כבר ) - אין מצילין אותה בנפשו. יש לה מושיע ( על ידי דבר אחר בלא הריגה ) - אין מצילין אותה בנפשו ( אין הורגין אותו ברדיפתו, שהרי כשישיגוהו - יהיה לה מושיע ) . == ב. מתי מותר לעבור עבירה כדי לא ליהרג? == סנהדרין עד.-עד: - [ ] אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעליית בית נתזה ( שם האיש ) בלוד: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג ( ' וחי בהם ' [ויקרא יח,ה] - ולא שימות בהם ) , חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים . ועבודה זרה לא? והא תניא: אמר רבי ישמעאל: מנין שאם אמרו לו לאדם "עבוד עבודה זרה ואל תהרג" - מנין שיעבוד ואל יהרג? תלמוד לומר: ( ויקרא יח,ה ) [ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה'] ' וחי בהם ' - ולא שימות בהם... הם [בעליית בית נתזא] אמרו כר"א, דתניא: ר"א אומר: (דברים ו,ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ( ' ואהבת את ה' אלהיך ' משמע שלא תמירנו בעבודת כוכבים ) אם נאמר ' בכל נפשך ' למה נאמר ' בכל מאדך ' ואם נאמר ' בכל מאדך ' למה נאמר ' בכל נפשך '? - אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר ' בכל נפשך '; ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר ' בכל מאדך ' ( כלומר: תהא אהבתו חביבה לך יותר מכל החביב לך ) . 'גילוי עריות ושפיכות דמים' – כדברי רבי, דתניא: רבי אומר: (דברים כב,כו) [ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות] כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש [כן הדבר הזה] וכי מה למדנו מרוצח? מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מקיש רוצח לנערה המאורסה: מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו - אף רוצח ניתן להצילו בנפשו; ומקיש נערה המאורסה לרוצח: מה רוצח יהרג ואל יעבור ( ואם אמר לו "הוי רוצח והרוג את הנפש, ואם לאו הריני הורגך" - יהרג ואל יעבור ) - אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור. ... רוצח גופיה מנא לן? סברא הוא ( שלא תדחה נפש חבירו - שיש בכך שתיים: אבוד נשמה ועבירה - מפני נפשו, שאין בכך אלא אחת: אבוד נשמה, והוא לא יעבור! שכשאמר ה' לעבור על המצות משום ' וחי בהם ' - משום שיקרה בעיניו נשמה של ישראל, וכאן, לגבי רוצח - כיון שסוף סוף יש איבוד נשמה - למה יהא מותר לעבור? מי יודע שנפשו חביבה ליוצרו יותר מנפש חבירו? לכן דְבַר המקום לא ניתן לדחות ). == ג. מתי צריך לעבור עבירה כדי להציל אדם ממוות? == סנהדרין עה. - [ ] (ניתוח של הסיפור נמצא במאמר למות מרוב אהבה ) אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ( נימוק מרוב אהבה: נטמטם לבו והעלה חולי ) , ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים: ימות ואל תבעל לו. תעמוד לפניו ערומה - ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. תספר עמו מאחורי הגדר - ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר. פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני: חד אמר אשת איש היתה וחד אמר פנויה היתה. בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה – שפיר, אלא למאן דאמר פנויה היתה - מאי כולי האי? רב פפא אמר: משום פגם משפחה ( משפחת האשה שהיו בושין בדבר ) רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ( לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה ) . ולינסבה מינסב ( דאין כאן פרוצות בעריות: דכולהו ליעבדן הכי ולינסבן, ואין כאן עבירה אלא מצוה ) ? לא מייתבה דעתיה ( ולא ירפא בכך ) , כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה ( מיום שחרב בית המקדש כשל הכח מדאגות רבות, ואין רוח קמה באיש להיות תאב לאשתו, לפיכך ניטל טעם ביאה ) וניתנה לעוברי עבירה ( שיצר הרע תוקפן ומרבה תאותן ) , שנאמר (משלי ט,יז) מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם ( לישנא מעליא נקט כמו ' כי אם הלחם אשר הוא אוכל ' (בראשית לט,ו) ) . == ד. קישורים ומסקנות נוספות ==
* הרב דוד לאו הסיק מכאן, שכל האיסורים הקרובים לגילוי עריות (נגיעה של חיבה, התבוננות של תאוה, שיחה של חיבה וכו') הם איסורי "ייהרג ואל יעבור" .
*
* על-פי הרב יובל שרלו, דין "ייהרג ואל יעבור" חל רק כאשר הריפוי מסתמך על היצר המיני, ולא כאשר היצר בא בדרך-אגב (וכדברי "אגרות משה" אה"ע נו).
* אסור לקבל עיסוי רפואי מאישה - כי יש חשיבות לעובדה שהמעסה היא אישה.
* איסור נגיעה באישה שטבלה (ג"כ ע"פ "אגרות משה").
* נגיעה - לא ייהרג ובל יעבור / הרב שרלו -> שות מורשת
* האם אדם יכול "לגלות עריות" באונס? / הרב שרלו -> שות מורשת
* לחיצת יד לאישה - האיסור נדחה מפני הלבנת פנים / הרב שרלו -> שות מורשת
* התאבדות על קידוש השם / שאלה: אראל; תשובה: הרב שרלו -> שות מורשת
* דין "ייהרג ואל יעבור" לעומת דין יפת תואר [חיצוני / הרב דוד דב לבנון -> אתר ישיבת בית אל ]
* "פיקוח נפש" נפשי / מחברים שונים -> עצור כאן חושבים == ה. שאלה לרבנים == השאלות מסתמכות על התלמוד, סנהדרין עג-עה. א. אם אדם אומר לחברו "הרוג אותי או שאהרוג אותך", האם מותר לחברו להרגו או שהוא צריך להקריב את חייו? לכאורה מותר להרגו, מדין רודף. ב. אם רואים איש שהולך לבעול אישה נידה מרצונה - האם יש להציל אותם בנפשם? (כלומר - האם מותר להרוג את האיש או את האישה כדי למנוע את העבירה?) לכאורה נראה שלא הורגים אותם, כי התורה אמרה "צעקה הנערה ואין מושיע לה", ומכאן שמותר להושיע אותה רק אם היא מתנגדת. ומחלוקת חכמים על ר' יהודה, בדף עג:, היא רק במצב שהאישה אומרת "הניחו לו שלא יהרגני", כלומר היא היתה רוצה להתנגד, רק שהיא פוחדת. ג. אם אישה נידה אומרת לאיש "בוא עליי או שאהרוג אותך" - האם מותר לו לבוא עליה או שהוא צריך למסור את נפשו? לכאורה מותר לבוא עליה, כי דין "ייהרג ואל יעבור" בגילוי עריות נלמד (סנהדרין עד.) מהפסוק שנאמר על אונס נערה מאורשה - "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה", התורה השוותה אונס לרצח, וכמו שאסור לאדם לרצוח כדי להציל את עצמו, כך אסור לו לאנוס אישה כדי להציל את עצמו. אך במקרה זה, האישה לא נאנסת אלא להיפך, ולכן לכאורה מותר לאדם להציל את עצמו. ד. אם גויים אומרים לאיש "בוא על אישה פלונית", וידוע שהיא פנויה ואינה נידה, מה יעשה? לכאורה נראה שיעבור ואל ייהרג, כשם שדין רודף לא חל במקרה זה (דין רודף חל רק על אונס בחייבי כריתות ומיתות בית דין, שבהן פגם האישה גדול יותר). ה. אם גויים אומרים לשני אנשים "תנו אחד מכם להריגה, או שנהרוג את שניכם". האם מותר לאחד מהם למסור את עצמו? ו. אם גויים אומרים לאיש "בוא על אשתך כשהיא נידה או שנהרוג את שניכם" - מה יעשו? לכאורה נראה שיעברו ואל ייהרגו, כי דין "ייהרג ואל יעבור" בגילוי עריות בא להגן על הנאנסת ולהציל אותה מפגם וקלון (כמו שדין "ייהרג ואל יעבור" בשפיכות דמים בא להגן על הנרצח), ובמקרה זה ברור שהאישה מעדיפה פגם על-פני מוות, וכמו שבדף עג. למדו "קל וחומר" מפגם למוות. ז. איש ואישה שנתנו עיניהם זה בזו, והעלה ליבם טינא, ואמרו הרופאים "אין להם תקנה עד שייבעלו זה לזו" - מה יעשו? לכאורה נראה שיעברו ואל ימותו, ומאותה סיבה. תשובת רבני בית אל: " שאלתך עיונית ביסודה ולא הלכתית מובהקת. לאור ניסיון העבר אנו יודעים שלרבנים קשה לענות במסגרת האתר לשאלות מסוג זה כיון שהצורך להרחיב ולדון בגוף הסוגיה פורץ הן את מגבלות הזמן אותו הם מקדישים למתן התשובות והן את מסגרת העניין של הגולשים האחרים. אנו ממליצים לפנות לפורום גמרא והלכה שלנו בו הגולשים מחליפים ביניהם מידע תורני והלכתי. להלן כתובת הפורום: <a href="http://www.yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=30">http://www.yeshiva.org.il/forum/forumList.asp?fid=30</a> ". תשובת מכון פוע"ה: " שלום וברכה, קשה לענות על שאלה מקיפה ועמוקה מעל דפי האינטרנט. מומלץ ורצוי כי תיעזר ברב במקום מגורייך ע"מ לתת לך מענה. " תשובת רבני מוריה: לא הגיעה עדיין. דיון בנושא זה / כותבים שונים -> עצור כאן חושבים
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)