| rdfs:comment
| - תגובה ל: מאס שנכתבה ב01:52:20 29.07.2005 בלשון ימינו אנחנו אומרים ש"נמאס לנו" ממשהו, רק אחרי שאנחנו סובלים ממנו במשך זמן רב, עד שאנחנו עייפים ממנו, כמו במשפט "נמאס לי לשבת כאן ולחכות!". אולם בלשון התנ"ך, הפועל "מאס" אינו קשור דווקא לזמן (לכך מתאים הפועל " קץ ") - אדם יכול למאוס בדבר שבכלל לא היה לו, כמו למשל בפסוקים: נראה שהפועל "מאס" הוא פשוט ניגודו של הפועל "בחר" - כשאומרים שמישהו "מואס" במשהו, מתכוונים שהוא לא בוחר בו ולא רוצה בו, כמו שניתן ללמוד מהפסוקים: פסוקים נוספים שמתאימים לפירוש זה: באותו אופן ניתן לפרש את שאר הפסוקים מסוג זה: נספח - פסוקים לא ברורים
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא
- ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם
- כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה', ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך
- המאס מאסת את יהודה? אם בציון געלה נפשך? מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא? קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה?
- על כן אמאס, ונחמתי על עפר ואפר
- המעמך ישלמנה כי מאסת, כי אתה תבחר ולא אני; ומה ידעת דבר
- כסף נמאס קראו להם, כי מאס ה' בהם
- און יחשב על משכבו, יתיצב על דרך לא טוב, רע לא ימאס
- גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה, כי מאס ה' ויטש את דור עברתו
- כה אמר ה': על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו: על מאסם את תורת ה' וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם
- כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב, תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה
- הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה, ומוסר שדי אל תמאס
- הלך צדקות ודבר מישרים, מאס בבצע מעשקות, נער כפיו מתמך בשחד, אטם אזנו משמע דמים, ועצם עיניו מראות ברע
- ויאמר ה' אל שמואל 'שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם'
- גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך, כי מאס ה' במבטחיך ולא תצליחי להם
- מוסר ה' בני אל תמאס , ואל תקץ בתוכחתו
- ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל, ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם
- הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב
- נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני
- אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה
- ימאסם אלהי כי לא שמעו לו, ויהיו נדדים בגוים
- מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי
- ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו
- ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים, אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני
- הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים
- הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
- וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
- לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה' צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו
- ויאמר ה' אל שמואל 'אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו ; כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב'
- ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם, ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו; ועתה התיצבו לפני ה' לשבטיכם ולאלפיכם
- שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם
- לכן כה אמר קדוש ישראל 'יען מאסכם בדבר הזה, ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו'
- עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא; יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם, ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים
- וימאס ה' בכל זרע ישראל, ויענם, ויתנם ביד שסים, עד אשר השליכם מפניו
- כי אם מאס מאסתנו , קצפת עלינו עד מאד
- נבזה בעיניו נמאס , ואת יראי ה' יכבד; נשבע להרע ולא ימר
- אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי
- וימאס באהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר
- וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם, וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה ידוד אתם לבלתי עשות כהם
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)