| abstract
| - תגובה ל: דקדוק המילה שנכתבה ב09:07:05 08.11.2004 מי שלמד ערבית ספרותית יודע, שלכל שם-עצם בערבית יש "ניקוד סופי" - תנועה שנוספת לשם-העצם על-פי התפקיד התחבירי שלו:
* אם זה הנושא - הניקוד הוא "U" או "UN";
* אם זה מושא או תיאור שאין לפניו מילת-יחס - הניקוד הוא "A" או "AN";
* ואם זה מושא או תיאור שיש לפניו מילת יחס - הניקוד הוא "I" או "IN". גם בלשון המקרא יש מילים, שנראות כאילו הוסיפו להן ניקוד סופי, אם-כי לא לפי הכללים המקובלים בדקדוק הערבי:
* בראשית א 24: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ -אֶרֶץ, לְמִינָהּ...
* תהלים קד 11: יַשְׁקוּ, כָּל- חַיְתוֹ שָׂדָי
* תהלים קיג5-9: מִי, כה' אֱלֹהֵינוּ-- הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת-- בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם-נְדִיבִים; עִם, נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי , עֲקֶרֶת הַבַּיִת-- אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה:הַלְלוּ-יָהּ.
* תהלים קיד 8: הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם; חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ -מָיִם.
* איכה א 1: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס. וייתכן שגם המילה רֵיקָם, שנזכרת פעמים רבות בתנ"ך, היא בעצם המילה "ריק" עם ניקוד סופי "AM".
|