| rdfs:comment
| - גודלו של תקציב הביטחון הוא אחד מנושאי הויכוח העיקריים בכל שנה, כשדנים על תקציב המדינה. כמה צריך להשקיע בהכנות למלחמה, וכמה צריך להשקיע בנושאים אחרים? נקרא בספר משלי: (משלי כא30-31): אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה ובפירושים: 1. ע"פ מצודות : " עם כי מוכן הסוס ליום המלחמה לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, ביד ה' היא התשועה , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה ". ועוד: בספר משלי עצמו ישנם כמה פסוקים המלמדים שצריך להתכונן למלחמה גם בדרכים אנושיות-חומריות: לכן נראה לי, שיש לפרש גם את הפסוק שלנו בהתאם: נראה לי שראיתי פירוש זה גם בדברי רבנו בחיי לפסוק זה. פירוש:
*
|
| dbkwik:resource/rJ03XNerlDZcEt9VSH3esw==
| - מחשבות בעצה תכון, ובתחבלות עשה מלחמה
- לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, ביד
- ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים
- ", או לפסוק הבא: "
- ".
- אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה
- הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - לה' התשועה. התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק "
- ליום מלחמה להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי התשועה מהשם היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו
- רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד
- כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברב יועץ
- , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה
- באין תחבלות יפל עם, ותשועה ברב יועץ
- ה'
- היא
- הנה
- הסוס מוכן
- התשועה
- ליום המלחמה
- עם כי
|
| abstract
| - גודלו של תקציב הביטחון הוא אחד מנושאי הויכוח העיקריים בכל שנה, כשדנים על תקציב המדינה. כמה צריך להשקיע בהכנות למלחמה, וכמה צריך להשקיע בנושאים אחרים? נקרא בספר משלי: (משלי כא30-31): אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה ובפירושים: 1. ע"פ מצודות : " עם כי מוכן הסוס ליום המלחמה לנוס בו בעת ירדפוהו, מכל מקום, ביד ה' היא התשועה , ואם לא יהיה נושע מעמו - שקר הסוס לתשועה ". 2. ע"פ רלב"ג : " הנה הסוס מוכן ליום מלחמה להיות כלי לרוץ על האויב ולנצחו, אך שקר הסוס לתשועה, כי התשועה מהשם היא לבד; ולזה תמצא פעמים רבות, שינצח החיל המעט והחלוש את הרב והתקיף; וזה ממה שיורה, שלא יועיל כל כלי המלחמה לבטל גזרת ה' יתברך, ולא יצטרכו לאשר ה' יתברך בעזרו ". 3. ע"פ פרופ' יהודה אייזנברג : " הכל היה מוכן: התכניות, הציוד, פקודת הקרב, רגע האפס נקבע על-פי הכרעות מודיעין מהימנות. והנה - לה' התשועה. התוכניות לא פעלו; הציוד התקלקל, פקודת הקרב נתגלתה מכלל ריק; הערכות המודיעין הוי מוטעות. מה קרה כאן? שום דבר יוצא דופן לא קרה. הייתה זו הדגמה לפסוק " אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' ", או לפסוק הבא: " סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה ". " משילוב הפירושים האלה עולה, שאין שום טעם להתכונן למלחמה: אם ה' לא מושיע - אז גם הסוס לא יעזור (מצודות), ואם ה' כן מושיע - אז אין צורך בסוס (רלב"ג), וגם אין טעם בכל הכנה הכוללת חכמה ומחשבה (אייזנברג); לפי זה, ניתן לבטל לחלוטין את תקציב הביטחון! אך לפי זה, לא ברור מדוע שלמה המלך בעצמו החזיק כל כך הרבה סוסים (מלכים א ה6): ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים, מלכים א י25-28 : " והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה ... ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר "); ייתכן שהם לא נועדו למלחמה אלא רק לכבוד, ושלמה עבר בכך על מה שכתוב בתורה (דברים יז16): רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד. ועוד: בספר משלי עצמו ישנם כמה פסוקים המלמדים שצריך להתכונן למלחמה גם בדרכים אנושיות-חומריות:
* (משלי יא14): באין תחבלות יפל עם, ותשועה ברב יועץ- כלומר, אם לא עושים תחבולות לקראת המלחמה, אז העם נופל ומפסיד במלחמה; זו תוצאה טבעית, שאינה מעידה בהכרח על התערבות של ה' לרעת העם.
* (משלי כ18): מחשבות בעצה תכון, ובתחבלות עשה מלחמה
* (משלי כד6): כי בתחבלות תעשה לך מלחמה, ותשועה ברב יועץ ואם צריך לעשות תחבולות אנושיות לקראת המלחמה - אז מדוע לא להשתמש גם בסוסים? והרי, במקרים רבים, יועצים ומומחים צבאיים אומרים שיש צורך לקנות אמצעי מלחמה משוכללים יותר כדי להשיג יתרון על האויב - זו אחת מהתחבולות! לכן נראה לי, שיש לפרש גם את הפסוק שלנו בהתאם: סוס מוכן ליום מלחמה, ולה' התשועה - רק כאשר האדם מכין סוסים (וציוד נוסף) למלחמה, רק אז הוא יכול לצפות לתשועת ה'. אם העם לא התכונן למלחמה, והובס - הוא לא צריך לשאול את עצמו "במה חטאתי? למה ה' לא עזר לי?"; על כך נאמר איוולת אדם תסלף דרכו, ועל ה' יזעף ליבו ; רק אם העם עשה את כל ההכנות הדרושות, ובכל זאת הובס - רק אז הוא יכול לראות בכך עונש מה'. נראה לי שראיתי פירוש זה גם בדברי רבנו בחיי לפסוק זה. וכך יש לפרש גם את הפסוקים המקבילים ב תהלים לג 16-19 : " אֵין-הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב-חָיִל; גִּבּוֹר לֹא-יִנָּצֵל בְּרָב-כֹּחַ. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה; וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין ה' אֶל-יְרֵאָיו; לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם; וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב " פירוש: אין המלך נושע רק ברוב חיל שהכין למלחמה; גיבור לא יינצל רק בכך שיש לו רוב כוח . שקר הסוס לתשועה בפני עצמו, וברוב חילו בלבד לא ימלט . הנה עין ה' אל יראיו, למיחלים לחסדו - לאנשים שכבר התכוננו למלחמה, ועכשיו רק מחכים לעזרת ה'; להציל ממוות נפשם, ולחיותם ברעב .
*
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)