| rdfs:comment
| - אנשים שמעמדם הכלכלי נמוך, או שאין להם מספיק השפעה פוליטית, חולמים לפעמים על מהפכה, שבה כל ה"אליטות" יאבדו את כוחן, והאנשים העניים והחלשים יתפסו את השלטון. ספר משלי מתנגד למהפכות, ותומך בשינויים הדרגתיים יותר. בספר משלי יש כמה פסוקים שמתייחסים לשינוי במעמדו של עבד; שני פסוקים טוענים שזה לא טוב שעבד מושל:
* יט10 : לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים
* ל21-22 : תחת שלוש רגזה ארץ, ותחת ארבע לא תוכל שאת: תחת עבד כי ימלוך , ונבל כי ישבע לחם; תחת שנואה כי תבעל, ושפחה כי תירש גברתה - לא טוב שעבד נעשה מלך, ולא טוב ששפחה נעשית גבירה. לעומת זאת, פסוק אחד מתייחס לתופעה הזאת בצורה חיובית:
|
| abstract
| - אנשים שמעמדם הכלכלי נמוך, או שאין להם מספיק השפעה פוליטית, חולמים לפעמים על מהפכה, שבה כל ה"אליטות" יאבדו את כוחן, והאנשים העניים והחלשים יתפסו את השלטון. ספר משלי מתנגד למהפכות, ותומך בשינויים הדרגתיים יותר. בספר משלי יש כמה פסוקים שמתייחסים לשינוי במעמדו של עבד; שני פסוקים טוענים שזה לא טוב שעבד מושל:
* יט10 : לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים
* ל21-22 : תחת שלוש רגזה ארץ, ותחת ארבע לא תוכל שאת: תחת עבד כי ימלוך , ונבל כי ישבע לחם; תחת שנואה כי תבעל, ושפחה כי תירש גברתה - לא טוב שעבד נעשה מלך, ולא טוב ששפחה נעשית גבירה. לעומת זאת, פסוק אחד מתייחס לתופעה הזאת בצורה חיובית:
* יז2 :עבד משכיל ימשול בבן מביש, ובתוך אחים יחלוק נחלה (עבד משכיל הוא דבר רצוי - ע' יד35 : רצון מלך לעבד משכיל , ועברתו תהיה מביש) אז האם זה טוב או רע שעבד עולה לשלטון? המפתח להבנת הסוגיה הוא הפסוק הראשון (יט10): לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים:
* כסיל = טיפש ורע , ובפרט (ע"פ מלבי"ם) - רודף תענוגות;
* לא נאוה לכסיל לקבל תענוג , כי הוא רודף תענוגות, ואם הוא יקבל תענוג אחד - הוא ירצה עוד ועוד ולא יוכל להפסיק.
* גם העבד , בגלל מצבו, מפתח מרירות ורצון לשלוט באחרים, ואם יתנו לו למשול בשרים - הוא ירצה למשול עוד ועוד, וימשול בהם ביד קשה הרבה יותר מהמלך.
* הקשר בין שני חלקי הפסוק הוא, ששניהם מדברים על אנשים שאסור לתת להם את מה שהם רוצים, כי אם יתנו להם קצת - הם ירצו הרבה יותר מדי.
* אף כי = קל וחומר; משמעות ה"קל וחומר" היא, שיותר מסוכן ומזיק לתת לעבד למשול בשרים, מאשר לתת לכסיל תענוג, כי הכסיל פוגע רק בעצמו או בסביבתו הקרובה, והעבד המושל עלול לפגוע בכל הממלכה [ע"פ הרב דוד קליר]. הוכחות הסטוריות לכך ניתנו במהפכות הרבות שהיו במאות השנים האחרונות - בצרפת, ברוסיה ועוד; במקרים רבים, המהפכנים נעשו אכזריים יותר מהשליטים שנגדם מרדו. גם בתנ"ך מצאנו סיפור דומה: יפתח הגלעדי היה מנהיג של כנופיית " אנשים ריקים " (שופטים יא3); כשהמצב הבטחוני התדרדר, פנו אליו זקני גלעד וביקשו ממנו להיות קצין בצבא, אבל הוא לא הסתפק בקצונה, הוא דרש להיות ראש הממשלה (שופטים יא9): ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן ה' אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש; זקני גלעד הסכימו בלית ברירה, אבל העליה המהירה מדי של יפתח גרמה לאסון - הביטחון העצמי שלו עדיין נשאר נמוך, והצורך שלו להקפיד על כבודו עדיין נשאר גבוה, וכשבני אפרים באו וצעקו עליו (שופטים יב1) מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך? הוא לא ניסה להשלים עמם (כמו שעשה גדעון לפניו), אלא יצא להילחם בהם והרג 42000 איש. כעת נקרא את פסוק יז2: עבד משכיל ימשול בבן מביש, ובתוך אחים יחלוק נחלה; גם הפסוק הזה מתאר התקדמות במעמדו של העבד (עבד משכיל = נוהג בתבונה ומצליח במעשיו ), אבל ההתקדמות היא הדרגתית - העבד אינו מושל בכל המדינה בבת-אחת, אלא רק בבן - בבנו העצל של אדוניו; וכשהאדון נפטר, הוא מקבל נחלה בתוך האחים (בלשון ימינו - מקבל מניות בעסק ) , וכך הופך לאדם חופשי. לאחר מכן יוכל, כמובן, להמשיך ולהתקדם בסולם הדרגות החברתיות. הדרך לשינוי חברתי, על-פי ספר משלי, היא הדרגתית - לא מהפכות אלימות שמרעישות את הארץ, אלא שינויים מתונים שמאפשרים לבעלי כישרון לעלות בהדרגה במעמדם הכלכלי והחברתי. רעיון דומה ניתן למצוא בפסוק גבר רש ועושק דלים - מטר סוחף ואין לחם ( פירוט ).
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)