abstract
| - ספר משלי מתאר אנשים מסוגים שונים. שניים מבין סוגי האנשים הם – החכם והנבון. החכם והנבון נבדלים, בין השאר, באיברי-הגוף העיקריים שבהם הם משתמשים: החכם משתמש בעיקר באוזניים:
* א5: ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
* ב2 : להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה
* יב15: דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם (ע"ע אוילים וביקורת )
* טו31: " אוזן שומעת תוכחת חיים - בקרב חכמים תלין " (ע"ע ראיה ושמיעה )
* יח15: " לב נבון יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת " '
* כב17: " הט אוזנך , ושמע דברי חכמים ; וליבך תשית לדעתי "
* כג19 : " שמע אתה בני וחכם, ואשר בדרך לבך "
* כה12: " נזם זהב וחלי כתם - מוכיח חכם על אוזן שומעת " (ע"ע החכמים יודעים למתוח ביקורת ) ובאיברי הדיבור:
* יב18: " יש בוטה כמדקרות חרב; ולשון חכמים מרפא "
* יד3: " בפי~אוויל חוטר גאווה; ושפתי חכמים תשמורם "
* טו2 : לשון חכמים תיטיב דעת; ופי כסילים יביע איוולת - החכמים יודעים לתקן ולשפר את דבריהם .
* טו7 : " שפתי חכמים יזרו דעת; ולב כסילים לא כן " - החכמים מעטרים את הידיעות שהם לומדים מאחרים . גם כשהוא משתמש בלב, המטרה שלו היא לשפר את הדברים שהוא אומר, כך שיהיו משכנעים יותר, ויגרמו לאנשים רבים יותר ללמוד מהם לקח:
* טז23: לב חכם ישכיל פיהו ; ועל שפתיו יוסיף לקח ( ע"ע מי נותן לאדם את המילים? ). לעומת זאת, אצל הנבון, האיבר העיקרי הוא הלב:
* ב2 : להקשיב לחכמה אזנך, תטה לבך לתבונה
* יד33: בלב נבון תנוח חכמה; ובקרב כסילים תיוודע
* טו14: לב נבון יבקש דעת; ופי כסילים ירעה איוולת
* יח15: לב נבון יקנה דעת, ואוזן חכמים תבקש דעת
* יט8: קונה לב - אוהב נפשו, שומר תבונה למצוא טוב: התבונה נשמרת בלב כאשר הנבון פותח את שפתיו, באופן טבעי נמצאים שם דברי חכמה, אבל המטרה העיקרית שלהם היא להוכיח ולייסר בשבט-מוסר את האדם חסר-הלב:
* י13: בשפתי נבון תימצא חכמה; ושבט לגו חסר לב (וע"ע איש-תבונה וחסר-לב ) גם שני הפסוקים על המים העמוקים מראים שהחכמה קשורה יותר לדיבורים, והתבונה קשורה יותר ללב. מצאתי שני פסוקים יוצאי-דופן, שבהם הבינה והתבונה קשורות לדיבור או לשמיעה:
* (משלי ב3): כי אם לבינה תקרא, לתבונה תתן קולך
* (משלי ה1): בני, לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך ונראה לי שבשני פסוקים אלה הכוונה היא, שהאדם צריך לקרוא ולשמוע את המסקנות שאנשים אחרים הסיקו, כדי להרחיב ולהעמיק את התבונה שלו (ע"ע להגיע ליראת ה' ע"י התבוננות בנפלאות התבונה ). מטרת הפסוקים היא ללמד אותנו להבחין בכשרונות הייחודיים לכל תלמיד: יש תלמידים שלומדים ע"י קליטת מידע מבחוץ, ולכן הם משתמשים בכלי הדיבור והשמיעה; ויש תלמידים שלומדים ע"י מחשבה והסקת מסקנות, ולכן הם משתמשים בעיקר בלב. ע"ע: לא לבטוח בלב , חכמה, בינה ודעת , חכם לב .
|