מצוה מהתורה להשמיט את כל ההלוואות בשביעית, שנאמר (דברים טו2): וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו, (דברים טו3): ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה קמא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק ט. בספר החינוך זוהי מצוה תעז.
מצוה מהתורה להשמיט את כל ההלוואות בשביעית, שנאמר (דברים טו2): וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו, (דברים טו3): ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. המצוה מחייבת כל אדם מישראל, רק כשהיובל נוהג, בכל מקום. רמב"ם מנה מצוה זו כמצוות עשה קמא בספר המצוות, ופירט את הלכותיה בי"ד חזקה, הלכות שמיטה ויובל, פרק ט. בספר החינוך זוהי מצוה תעז.