| rdfs:comment
| - אחד השירים שמקובל לשיר לכבוד ראש-חודש הוא: ויהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה יישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה. - כל השיר והסברים נוספים באתר "חיבה" מיהו "אבי חוזה"? מה הקשר ל"בית זה"? מה הקשר ל"קול ששון וקול שמחה"? ומה כל זה קשור לראש-חודש? המשורר מבקש, שהחודש הזה יהיה כמו אותו חודש שנזכר בנבואת "החודש הזה לכם... " של "אבי חוזה", אז, במצרים; שהחודש הזה יהיה החודש של הגאולה. וגם היום, כמו אז, יישמע בכל בית ובית "קול ששון וקול שמחה" - שמחת הגאולה. וכן אנחנו מבקשים גם בתפילת מוסף של ראש חודש: ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה ו ראש לפדיון נפשנו.
|
| abstract
| - אחד השירים שמקובל לשיר לכבוד ראש-חודש הוא: ויהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה יישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה. - כל השיר והסברים נוספים באתר "חיבה" מיהו "אבי חוזה"? מה הקשר ל"בית זה"? מה הקשר ל"קול ששון וקול שמחה"? ומה כל זה קשור לראש-חודש?
* הביטוי "קול ששון וקול שמחה" נזכר רק בדברי ירמיהו (ז34, טז9, כה10, לג11), ולכן יש שפירשו ש"אבי חוזה" הוא הנביא ירמיהו. הבעיה היא, שאין שום סיבה לקרוא לירמיהו "אבי חוזה"!
* כמה "חוקרים" טענו שחל שיבוש בשיר, ושבמקום "אבי חוזה" צריך לכתוב "נביא חוזה". הבעיה היא, שגם הביטוי "נביא חוזה" לא נזכר בשום מקום בתנ"ך, וזה ביטוי מאד מוזר - הרי אין הבדל עקרוני בין נביא לחוזה (בתקופת הבחירות בישראל ה'תשנ"ו אמרו על דבר דומה "זה כמו לאכול לחם בפיתה"...)!
* נראה לי, ש"אבי חוזה" הוא אביהם הרוחני של כל הנביאים, הנביא הגדול מכולם - משה רבנו. משה רבנו קיבל נבואה שבה נאמר (שמות יב 1): "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה ". בנבואה זו תיאר לו ה' את יציאת מצרים, שתוכננה לאמצע אותו חודש. הנושא המרכזי בנבואה היה עבודת קרבן הפסח, שאותו התחייבו בני-ישראל לאכול כל אחד בביתו ("ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר "). אפשר לתאר לעצמנו, שאותם בנ"י שהאמינו לדבר ה' בוודאי היו מאד שמחים כשאכלו את קרבן הפסח - הם ידעו שהם ממש על סף הגאולה! המשורר מבקש, שהחודש הזה יהיה כמו אותו חודש שנזכר בנבואת "החודש הזה לכם... " של "אבי חוזה", אז, במצרים; שהחודש הזה יהיה החודש של הגאולה. וגם היום, כמו אז, יישמע בכל בית ובית "קול ששון וקול שמחה" - שמחת הגאולה. וכן אנחנו מבקשים גם בתפילת מוסף של ראש חודש: ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה ו ראש לפדיון נפשנו. (ראיה לפירוש זה מצאתי בסליחות לערב ראש השנה, אך אינני זוכר את המקור המדויק.)
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)