| rdfs:comment
| - [ירמיהו ז, יא, יד] בשלושה מקומות אסר ה' על ירמיהו להתפלל: 1.
* ז16, בנבואה על "היכל ה' היכל ה' היכל ה'": ואתה אל תתפלל בעד העם הזה , ואל תישא בעדם רינה ותפילה , ואל תפגע בי : כי אינני שומע, אותך. 1.
* יא14, בנבואה על "הברית והקֶשֶר": ואתה, אל תתפלל בעד העם הזה , ואל תישא בעדם, רינה ותפילה : כי אינני שומע, בעת קוראם אליי--בעד רעתם. {ס} 1.
* יד11, בנבואה על "דברי הבצרות": ויאמר ה', אליי: אל תתפלל בעד העם הזה לטובה . כי יצומו, אינני שומע אל רינתם, וכי יעלו עולה ומנחה, אינני רוצם: כי, בחרב וברעב ובדבר, אנוכי, מכלה אותם. {ס} בכל המקומות היתה לירמיהו סיבה להתפלל בעד העם:
|
| abstract
| - [ירמיהו ז, יא, יד] בשלושה מקומות אסר ה' על ירמיהו להתפלל: 1.
* ז16, בנבואה על "היכל ה' היכל ה' היכל ה'": ואתה אל תתפלל בעד העם הזה , ואל תישא בעדם רינה ותפילה , ואל תפגע בי : כי אינני שומע, אותך. 1.
* יא14, בנבואה על "הברית והקֶשֶר": ואתה, אל תתפלל בעד העם הזה , ואל תישא בעדם, רינה ותפילה : כי אינני שומע, בעת קוראם אליי--בעד רעתם. {ס} 1.
* יד11, בנבואה על "דברי הבצרות": ויאמר ה', אליי: אל תתפלל בעד העם הזה לטובה . כי יצומו, אינני שומע אל רינתם, וכי יעלו עולה ומנחה, אינני רוצם: כי, בחרב וברעב ובדבר, אנוכי, מכלה אותם. {ס} יש ירידה הדרגתית בדברים: ב(1) נזכרו שלושה איסורים, ב(2) נזכרו שני איסורים (לא נזכר "אל תפגע בי"), וב(3) נזכר רק איסור אחד (לא נזכר גם "אל תישא בעדם רינה ותפילה"). בכל המקומות היתה לירמיהו סיבה להתפלל בעד העם: 1.
* בפרק ז עמד ירמיהו בשער בית ה' , ופנה אל " כל יהודה הבאים בשערים האלה, להשתחוות לה' . " הוא היה בטוח שהם צדיקים ועובדים את ה' באמת. הנבואה שקיבל מה' (" והשלכתי אתכם מעל פניי, כאשר השלכתי את כל אחיכם, את כל זרע אפריים ") נראתה לו מאד לא הגיונית, והוא "פגע" בה' (התפלל בתוקפנות, דרש מה') שיסלח להם. על כך אמר לו ה': " אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תישא בעדם רינה ותפילה, ואל תפגע בי , כי אינני שומע אותך. אם אתה חושב שהם צדיקים אז אתה לא רואה את המציאות: האינך רואה , מה המה עושים בערי יהודה ובחוצות ירושלים?! הבנים מלקטים עצים, והאבות מבערים את האש, והנשים, לשות בצק: לעשות כוונים למלכת השמיים, והסך נסכים לאלוהים אחרים -- למען הכעיסני. " 1.
* בפרק יא שלח ה' את ירמיהו לקרוא את דברי ברית התורה " בערי יהודה, ובחוצות ירושלים ". לא מסופר שבנ"י הסכימו לדברי הברית האלה, אבל גם לא מסופר שהם התנגדו לירמיהו או ניסו להשתיק אותו. ירמיהו ראה בזה סימן חיובי – הוא חשב שיש סיכוי שהם יחזרו בתשובה. אמנם, הוא כבר לא יכל לטעון שהם צדיקים (כי ה' כבר הראה לו בפרקים הקודמים את מעשיהם הרעים), ולכן לא "פגע בה'". אבל הוא "נשא בעדם רינה ותפילה", כלומר – אמר עליהם דברי שבח (רינה), לימד עליהם זכות, והתפלל אל ה' שייטיב להם. על כך אמר לו ה': " אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תישא בעדם רינה ותפילה... " ואחר כך שוב הראה לו כמה שהוא מנותק מהמציאות: " וה' הודיעני ואדעה; אז הראיתני מעלליהם . ואני, ככבש אלוף יובל לטבוח; ולא ידעתי כי עליי חשבו מחשבות, נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים--ושמו, לא ייזכר עוד. הם אמנם לא התנגדו לי בגלוי, אבל הם זממו להרוג אותי בסתר! וה' צ' שופט צדק, בוחן כליות ולב; אראה נקמתך מהם, כי אליך גיליתי את ריבי. " 1.
* בפרק יד היתה בצורת קשה ביהודה. לאחר הפרקים הקודמים ירמיהו כבר לא יכל ללמד זכות על העם ולשאת בעדם "רינה", אבל הוא בכל זאת התפלל בעדם וביקש מה' (יד7) " אם עוונינו, ענו בנו—ה', עשה למען שמך : כי רבו משובותינו, לך חטאנו... " ועל זה (יד11): " ויאמר ה' אליי: אל תתפלל בעד העם הזה לטובה. " {ע' גם במאמר " היה לנו דיון סוער על דברי הבצרות ".}
|
![[RDF Data]](/fct/images/sw-rdf-blue.png)